דורות הראשונים/כרך ב/פרק לג
בדברי יאזעפוס XIII, 13, 5מיד אחרי מעשי אלכסנדר בבית המקדש, והריגת ששת אלפים מהעם על ידי בני נכר אשר הכינם מראש לזה ,מיד אחרי זה נאמר: "אז קרא מלחמה גם על הנסיך הערבי אבידוס ,והוא משך את חיל אלכסנדר ינאי אל מקום ביצה ודרך חתחתים ,ובאורח פלא ניצל הוא עצמו וכו׳ וכאשר גם שם התקוממו לו העם, לחם נגדם ששה שנים רצופים, ויהרוג מהם במשך הזמן הזה לא פחות מחמישים אלף נפש ואף כי כפעם בפעם הזכירם להניח את שנאתם נגדו "שנאו הם אותו עוד יותר" וכאשר לסוף שלח אליהם לשאול מהם מה חפצם צעקו כולם כי יחפצו רק במותו, וישלחו א ל דעמעטריאוס אייקערוס כי יבוא לעזרתם".
ועלינו להבין ולדעת את כל סדרי המעשים האלה ,ולהכיר את כל מראה פניהם. והנה אחרי אשר ביום עברות בעשותו זר מעשהו במקדש ד' הרג על ידי בני הנכר ששת אלפים מישראל, עשה מלחמה עם מלך הערביים וכאשר ניגף לפניו וינס לירושלים ,יאמר יאזעפוס:
"כי התקוממו העם נגדו וילחם עמהם ששה שנים רצופות ויהרוג מהם במשך הזמן הזה חמשים אלף נפש." והנה לפנינו דברים גדולים ונפלאים מאד ,מלחמה של ששה שנים רצופים, נאמרים רק בשתי שורות ולא ידע יאזעפוס כל מאומה מפרטי המלחמות הגדולות והאיומות האלה אשר כללם בשתי שורות.
ואנחנו ידענו את יאזעפוס ואת דרכו כי הנהו אוהב מאד להרחיב דבריו במקומות כאלה ויאריך בכל סיפורי מלחמות אשר יפגע, גם במלחמות של בני עמים אחרים אשר יזכיר בדרך אגב ,ובכל זה הנה נגד דרכו כלל לנו במקום הזה המון מעשים רבים וכבירים באין אומר ודברים.
כי על כן עלינו להבין זאת ולהשתדל לגלות את פני הלוט אשר שם יאזעפוס בסגנון הצדוקים על המעשים האלה ,להתבונן בהם ולדעתם. א) הן מלחמה גדולה וארוכה כזו של ששה שנים רצופים ,מלחמה בין המלך והעם ,הלא אי אפשר שלא היו שם שרי צבאות רבים וגדולים בראש העם ,ולכל הפחות ראשי המדברים אשר היו שם רוח החיה באופנים, ובדברי יאזעפוס אין מזה גם זכר.
ב) אבל גם לבד זה ,הן מלחמה נוראה כזו מלחמה פנימית של המלך עם העם ששה שנים רצופים ,הלא רעשה ורגזה תחתיה כל ארין יהודה ,והמלחמה היא להט החרב המתהפכת, ואי אפשר שתמשך זמן גדול כזה אם הנצחון עמד כל פעם רק לימין האחד.
ובהכרה שהי׳ שם זה נופל וזה קם, ולכידת עירות וכבישת כרכים ,ותגעש ותרעש הארץ, והאם דברים כאלה אפשר הם שיוזכרו רק בשתי שורות שאין בהם דבר מכל זה.
ובכל דברי יאז עפוס מכל המעשים אין גם דוגמא מאופן סיפור כזה. ג) ואמנם כי עוד יותר מזה, יאזעפוס יאמר "כי לחם עם העם ששה שנים רצופים ויהרוג מהם חמשים אלף נפש". אבל מדוע אין בדבריו זכר שגם מחיל ינאי נפל מהם רב, והלא זה הוא דרכו של יאזעפוס להזכיר גם דבר הנוצח וגם דבר המנוצח.
ואלו הי׳ גם חיל ינאי רק אנשים מבני ישראל הי' אפשר לאמר שכונתו שנפלו מבני ישראל בכלל במלחמה זו כזאת וכזאת. אבל לבד שאין לשונו של יאזעפוס כן, וכל דבריו מפורשים שינאי הוא שהרג מהעם חמשים אלף נפש, ויותר מזה דבריו מפורשים כן במלחמת היהודים מזה ( (I, 4, 3אשר יובאו לפנינו, הנה גם לבד זה הדבר ידוע ומפורש בדברי יאזעפוס כי כל כחו וגבורתו של ינאי נגד העם הי׳ חיל בני הנכר פחיזידים וקיליקים.
ואיך היתה כזאת כי כל חיל ינאי חיל בני הנכר נתברכו בברכת "לא נפקד מהם איש" ובני ישראל ירדו במלחמה ונספו באופן מבהיל כזה ״חמשים אלף נפש״.
אבל כל הלשונות האלה של יאזעפוס כן מפי הצדוקים ממרידות גדולות וכוללות מתבארים לפנינו מתוך דברי יאזעפוס, גם במקומות אחרים, וגם במקום הזה עצמו.
כבר ראינו את לשונו של יאזעפוס על המעשה בבית המקדש, אשר העם לא ידעו כל רע, ולא הי׳ להם כל מחשבת מרד, ועמדו בעבודתם ולולביהם ואתרוגיהם בידיהם כי יאמר על זה במלחמת היהודים :I, 4, 3
״כאשר כבש את כל הערים האלה פרצה נגדו מרידה מהיהודים בימי ההג, ככל המרידות אשר דרכם לבוא בימי החגים.״ וגם באלטטי׳ מזה עצמו בא לשונו:
״ונשוב בנוגע לאלכסנדר ינאי כי הנה העם מרדו בו ויקומו נגדו".
ויותר מזה יבוארו לנו לשונותיו אלה מתוך דבריו בימי יוהנן כי הנה תחת אשר באלטטי׳ XIII, 10, 5יאמר:
״נחזור לדברי יוחנן הורקנוס הצלחתו הגדולה הביאה לו מקנאים וכו' פעם אחת קרא את הפרושים אליו ויכבדם כיד המלכות ויכרה להם כירה גדולה ובתוך שמחתו אתם שאל אותם וכו׳ רק איש מתוך הבאים וכו׳ יוחנן כעס על זה מאד וכו׳ אבל הורקנוס הי׳ לו אוהב נאמן מהצדוקים וכו׳ אז האמין הורקנוס לדברי יונתן הצדוקי וימלא חמה על הפרושים וכו׳ וכל התקנות אשר נתנו מהפרושים להעם בטל אותם יוחנן וגם שם עונש על כל אשר יקיים אותם.״
תחת זה יאמר במלחמות היהודים :I, 2, 8
"אבל הקנאה בהצלחתו של יוחנן ובניו קראה מרידה אצל היהודים, גדודים גדודים התאחדו והתקוממו נגדם ,ולא נחו עד אשר בא הדבר לידי מלחמה גלויה, אבל המתקוממים הוכו אחור וכו׳".
והנה אלו לא הי׳ לנו מקור אחר זולת זה על כל המאורע הזה, ואלו לא הי׳ לנו כי אם דברי יאזעפוס אלה במלחמות היהודים, היינו כותבים בדברי ימי ישראל כי בימי יוחנן כהן גדול היתה שם נגדו ונגד בניו מרידה כוללת.
עכשיו הננו יודעם שלא היתה שם מכל זה דבר ,כי אם שאחד מהפרושים בישבו עמו במשתה היין אמר לו על שאלתו ״הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן״ והצדוקי יונתן הסית אותו כי זה דבר כל הפרושים שהרי לא ימיתו את האיש הזה ובקצפו וכעסו ובהסתת אלעזר בן פועירה הרג את כל חכמי ישראל.
ומזה נעשה אצל יאזעפוס במלחמות היהודים גולם שלם של מרידה כוללת, ולהיפך מה שהי׳ שם והמעשה עצמה חסרה לגמרי.
וממש כן הוא גם במקום הזה, כאשר אחרי מעשיו המבהילים במקדש ד׳ והריגת ששת אלפים מישראל על ידי עריצי גוים ניגף במלחמה והוא נס מהמערכה, הי׳ שם מהעם רבים אשר התמרמרו נגדו, ויהיו גם כאלה אשר בראש הומיות דברו בשנאה גלויה נגד כל הממשלה החטאה הזאת אשר ידכאו את כל העם תחתם.
והצדוקים אך לזה חכו, ובעזרת חיל גוים נטו ידם פעם אחר פעם על כל הרוגנים ההם וכל אשר הוסיפו העם להרגן ולהתמרמר הוסיפו הם לרחוץ פעמיהם בדם ולהוביל לטבח את כל פוצה פה ונודד כנף, וידכאו תחת רגלם את כל הצועקים מרה וקוראים מנהמת לב, עד כי במשך זמן של ששה שנים פעם אחר פעם הרגו מהעם כחמשים אלף אנשים.
וקרוב לזה יותר לשונו של יאזעפוס במלחמות היהודים I, 4, 4אשר יאמר:
"אבל הנצחון עמד לימינו גם הפעם ויהרוג בתגרות תכופות זה אחר זה לא פחות מן חמשים אלף יהודים.״
וכן הדבר שהשקיט את כל המית העם וכל צעקתם בדם ואש, פעם אחר פעם ,ויהרוג מהם לכל הפחות חמשים אלף.
ועל כן באמת לא הי׳ לו ליאזעפוס מה לספר מכל המלחמות הרבות והגדולות ההם אשר לא היו כלל, ועל כן לא הי׳ לו מה לספר מאת אשר נפל מחיל ינאי כי לא נפקד מהם איש, ורק בני ישראל לבד כרעו ונפלו תחת יד חרב עריצי גוים ,ונצחון הצדוקים וינאי על היהודים האומללים הי׳ נצהון שלם.
וזה הוא דבר כל ההתקוממות ההם אשר יספר לנו יאזעפוס ,הנה ההתקוממות הראשונה מפורש כל ענינה בדברי יאזעפוס עצמו, כי העם לא קשרו קשר ולא מרדו ,וכל הדבר הי׳ רק במקדש ד׳.
ואחרי אשר מסרם בידי עריצי גוים, ויהרוג בהם ששה אלפים נפש, הנה אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח, ואף כי עם שלם הנמסר למתי מעט אבירים אשר ישלטו עליהם על ידי חיל שכירים בני הנכר עריצי גוים.
כי על כן הנה כל צעקה מכאב לב קראו הצדוקים התקוממות, וכל מחאה ופרכוס יד ורגל קראו בשם מרד, כ ל השתערות בני הנכר על ההמון הקורא מנהמת לב מתוך מכאוביו קראו הם מלחמה ,וכל טבוח טבח והכן קראו נצחון. ובנצחונות גדולים ותכופים כאלה בזמנים שונים זה אחר זה נפלו הרבה יותר מחמשים אלף מישראל.
וזה הוא דבר כל המעשיים האלה וענינם, ועלינו לראות ולדעת את אשר הי׳ אחר זה.