דורות הראשונים/כרך ב/פרק כו
אלכסנדר ינאי.
במות אריסטובלוס בן יוחנן כהן גדול מלך אחריו אלכסנדר ינאי אחיו. ויאזעפוס אלטטי׳ XIII, 12, 1יאמר:
"כאשר מת אריסטובלוס הוציאה אלמנתו סאלאמע את אחיו מבית האסורים אשר הושיבם שם אריסטובלוס ,ותשא את ראש אלכסנדר ינאי ותשימהו למלך, בהיותו הוא הגדול בין האחים הנשארים.״
והדברים האלה לא לבד שהנם ברורים ומוחלטים במקורם ,הנה אך על פיהם נוכל להבין ולדעת את סידור המעשים שאחר זה.
ולא הי' צריך לדבר בזה כלל אחרי היות הדברים מפורשים וברורים כל כך במקורם. אבל בדברי ימינו אשר המקורים היו כלא היו ההכרח לדבר גם על זה. והחכם גרעץ לבד ממה שלא חקר את דברי ימי ישראל ,עשה לו לחוק לכתוב הכל ננד המקורים ,ולבדות דברי הימים מלבו ,ויעשה כן גם במקום הזה. ואחרי אשר גם חסרו לו ידיעות חוקי התורה ,כי על כן יכחיש את יאזעפוס ויאמר שאי אפשר להיות כדבריו שהרי הנם נגד הדין.
ובח"ג עמוד 122יטעון על יאזעפוס ויאמר: "אבל איך אפשר זה ,והרי אם הדבר כן כי סאלאמע היתה כבר אשת אריסטובלוס ,אם כן הנה לקח אותה ינאי באלמנותה, אבל הלא כהן גדול אסור באלמנה, ואם כי אריסטובלוס לא הניח אחריו בנים ,אבל הלא גם יבום אסור לכהן גדול ,אף גם זאת אם סאלאמע הוציאה אותו מבית האסורים ותשם כתר מלכות בראשו ,איך שכח ינאי את כל טובתה עמו, ויתנהג עם הפרושים נגד רצונה, כי על כן ההכרח לעשות כל זה לאגדה, וסאלאמע מעולם לא היתה אשת אריסטובלוס ,וינאי לא ישב כלל בבית האסורים לפני זה, בי אם מעצמו הי׳ למלך ,ואחרי מלכו לקח לו את סאלאמע לאשה בעודה בנעוריה בית אביה" אלה דבריו.
והנה טעה בדברים היותר פשוטים.
כי טרם אשר נתמנה ינאי להיות כהן נדול ולבש בנדי כהן גדול ונתחנך לזה, אין עליו דין כהן גדול ,ודינו ככל כהן הדיוט.
כי גם בנו של כהן גדול אין לו דין כהן גדול כי אם דין כהן הדיוט ,עד שיתמנה וילבש בגדי כהן גדול ויתחנך במשרתו.
והדברים מפורשים במקרא ,ובספר שמות כ״ט כ״ט נאמר:
"ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם ,שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש." ולשון רש"י ז"ל שם על זה: "שבעת ימים רצופין ילבשם הכהן אשר יקום מבניו תחתיו לכהונה גדולה כשימנוהו להיות כהן גדול".
ובספר ויקרא ט"זל"ב:
"וכפר הכהן אשר ימשח אותו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו וכו'.״ וכל זה מבואר במס' הוריות ד' י"ב ובמס' יומא ד' ה׳.
ולשון הרמב"ם בה' כלי המקדש פ"ד הי״ב: "וממנין כהן גדול הוא ראש לכל הכהנים ומושחין אותו בשמן המשחה, ומלבישין אותו בגדי כהונה גדולה שנאמר והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק וכו' ואם אין שם שמן המשחה מרבין אותו בבגדי כהונה גדולה בלבד שנאמר אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבוש את הבגדים, כשם שמתרבה בשמן המשחה כך מתרבה בבגדים, כיצד מרבין אותו בבגדים לובש שמנה בגדים ופושטן וחוזר ולובשן למחר שבעת ימים יום אחר יום שנאמר שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו וכו׳ ואם עבד קודם שיתרבה בבגדים כל שבעה או קודם שימשח כל שבעה עבודתו כשרה הואיל ונתרבה או נמשח פעם אחת נעשה כהן גדול לכל דבר."
ומבואר שאך אחרי שנתמנה ונמשח בשמן המשחה, או נתרבה בבגדי כהונה גדולה אך אז יש לו דין כהן גדול ולפני זה הרי הוא כהן הדיוט לכל דבר.
והנה בא החכם גרעץ להכחיש דברים ברורים מדברי הימים בטענה מדיני התורה, אשר לא ידע אותם כלל.
ולא ידע החכם גרעץ וחוקרי העמים אשר סמכו עליו בזה, כי מתוך הכחשתם זו לא יכלו למצוא הדרך בהמעשים בימי אלכסנדר ינאי.
ואמנם כן כי דברי יאזעפוס בזה אינם איזה ביטוי שפתים אשר אפשר לאמר כי לא דקדק בדבריו, ואינם איזה סגנוני דברים ומליצות אשר אפשר להניחם, כי אם דברים פשוטים ממעשים שהיו, ואשר באו בשפה פשוטה לענינם, ויתאימו יחד עם דבריו במקום אחר, ואשר אי אפשר להבינם כי אם יחד, והדברים יעידו זה על זה.
והנה במקום הזה XIII, 12, 1דברי יאזעפוס פשוטים וברורים ויאמר בידיעה שלמה:
"כאשר מת אריסטובלוס הוציאה אלמנתו סאלאמע אשר בפי היונים תקרא אלכסנדרא, את אחיו מבית האסורים אשר כפי שכבר הזכרנו שם אותם שם אריסטובלוס, ותתן להם חופש, ותשא את ראש ינאי אשר נקרא נם אלכסנדר ותשים אותו למלך בהיות הוא הגדול בין האחים הנשארים.״
והדברים האלה לבד מה שהנם ברורים לענינם ואין בהם כי אם דבר המעשים עצמם.
הנה גם יתאימו יחד עם דבריו שם XIII, 16, 3 אשר גם אי אפשר
להבינם כי אם על פי זה.
כי שם יאמר יאזעפוס על סאלאמע במותה לאמר: "מיד אחר זה (אחרי מרידת בנה) מתה המלכה סאלאמע, אחרי אשר מלכה תשע שנים, ויהיו כל ימי חייה שלשה ושבעים שנה." ועל אלכסנדר ינאי יאמר יאזעפוס באלטטיי XIII, 15, 5:
"אחרי פקדו לאשתו כזאת מת אלכסנדר ינאי אחרי אשר מלך שבע ועשרים שנה, ויהי במותו תשע וארבעים שנה". ומזה מבואר כי בעלות אלכסנדר ינאי למלוכה הי' בן שתים ועשרים שנה, וסאלאמע אשתו היתה אז כבר בת שבע ושלשים ,שהרי במותה היתה בת שלשה ושבעים ובעלות ינאי למלוכה שזה הי' ששה ושלשים שנה לפני זה, הנה היתה בת שבע ושלשים. והדבר הזה שהוא נגד טבע העולם ומנהגו אשר בעלות ינאי למלוכה בן שתים ועשרים שנה לקח לו לאשה את שלמינון אשר היתה אז כבר בת שבע ושלשים שנה לא נוכל להבין כי אם על פי דברי יאזעפוס הראשונים שם XIII, 12, 1.
כי לא לקח אותה בתולה מעמיו בנעוריה בית אביה, כי אם שסאלאמע היתה כבר אשת אריסטובלוס ,ומידה ,היתה לו כתר המלוכה, אשר היא הוציאה אותו מבית האסורים ,והיא המליכה אותו על יהודה וישראל, ויחד עם זה נתנה לו את ידה ותהי לו לאשה.
וכדברי יאזעפוס יוצא גם מתוך מקור אחר והוא מדברי הגמ׳ ושני המקורים הרחוקים זה מזה לגמרי הנה יתאימו יחד. כי כידוע מדברי הגמ׳ במס' סוטה ד׳ מ"ז וכאשר יבואר לנו עוד בפרק כ"ט הנה ברח יהושע בן פרחיה לאלכסנדריא של מצרים, וזה הי׳ בימי יוחנן הורקנוס כאשר נתן ידו אל הצדוקים, אבל יחד עם זה נאמר שם: "שמעון בן שטח אטמינהו אחתיה יהושע בן פרחיה אזל עריק לאלכסנדריא של מצרים.״ ומזה מבואר כי עוד בחיי יוחנן היתה כבר סאלאמע אחות שמעון בן שטח גדולה בשנים, וכבר יצאה מבית אביה ,ותעמוד ברשות עצמה.
והוא כדברי יאזעפוס כי שנה אחת אחרי מות יוחנן הורקנוס היתה שלמינון כבר בת שבע ושלשים שנה.
והחכם גרעץ בדה לו עוד טענה נגד דברי יאזעפוס ויאמר:
"ויותר יפלא איך שכח ינאי אחר זה את כל זאת, ולא שם לב להטובות הגדולות האלה כי ניתן לו חופשו וגם כתר מלכות."
ושכח החכם גרעץ דין התורה כי לא טובה גדולה עשתה שלמינון עם אלכסנדר ינאי, כי הוכרחה לעשות כן שהרי אריסטובלוס מת בלא בנים והיא היתה זקוקה לו ליבום, ואחיו היו צעירים יותר ממנו, וכידוע הנה גם מצוה בגדול ליבם (משנה יבמות פ"ד).
והנה הי׳ ינאי עצמו צעיר הרבה ממנה ואחיו עוד צעירים יותר ,והיא הוכרחה לעשות כן ככל דין התורה.
והן גם דברי יאזעפוס: "כאשר מת אריסטובלוס הוציאה אשתו סאלאמע את אחיו מבית האסורים אשר הושיבם שם אריסטובלוס ותשא את ראש אלכסנדר ינאי ותשים אותו למלך בהיותו הוא הגדול בין האחים הנשארים.״ וכל הדברים הנם על מקומם ועל ענינם וכל דברי המקורים ברורים. ואחרי אשר נתבאר לנו כל זה נוכל להבין גם את כל שלשלת המעשים בראשית ימי אלכסנדר ינאי.