דורות הראשונים/כרך ב/פרק יא
מעמד הדברים לפני המאורע. יאזעפוס אלטטי׳ XIII, 10, 5לפני דבר המאורע עצמו הקדים לו דברים ויאמר:
"נחזור לימי יוחנן הורקנוס ,הצלהתו הגדולה הביאה לו מקנאים בין היהודים, ביחוד היו נגדו הפרושים בתערומות ,אשר כפי מה שכבר נאמר הנם כתה בתוך היהודים(יב) והם עומדים אצל העם במעלה גבוהה כל כך עד שישמעו לקולם ולכל דבריהם גם אם יאמרו להם ננד המלך או נגד הכהן הגדול. יוחנן הורקנוס היה תלמידם ובראשונה אהבו אותו מאד. פעם אחת קרא אותם אליו וכו׳.״
אלה הם דברי יאזעפוס לפני סיפור המעשה אשר על ידה נתן יוחנן ידו אל הצדוקים, אשר זה יותחל אצל יאזעפוס מיד אחר זה עם הדברים "פעם אחת קרא אותם אליו וכו'״. והנה כי כן הלא דבריו: "הצלחתו הגדולה הביאה לו מקנאים בין היהודים ביחוד היו נגדו הפרושים בתערומות.״ הכונה בהכרח עוד לפני המאורע הכולל הבא אחר זה אשר אז נתן ידו להצדוקים ורדף את חכמי התורה באף וחמה וקצף גדול. ובמלחמות היהודים I, 2, 8יאמר יאזעפוס: "אבל הקנאה אשר קנאו העם בהצלחת יוחנן ובניו הביאה מרידה נגדו ,והעם התאספו יחד נגדם ,ולא נחו עד אשר בא הדבר לידי מלחמה גלויה ,אבל המורדים הוכו אחור.״ והנה אף שזה שקר ,ולא הי' שם עם יוחנן לא מלחמה ולא מרידה וגם לא קנאה ויאזעפוס עצמו בקדמוניות לא ידע מאומה לא ממרידה ולא ממלחמה. ואין ספק שכתב כל דבריו בנוגע להפאליטיק של הצדוקים מפי מקורים של הצדוקים, וכמו שנראה זה עוד לפנינו, והם השתדלו לתת להדברים תואר כזה שלא הצדוקים אשמו בכל זה כי אם העם עצמו ,אשר סלף דרכו. והרי גם כשהדברים לעצמם הנם סותרים את עצמן. שמה ענין הוא לאמר "אבל הקנאה אשר קנאו העם בהצלחת יוחנן ובניו הביאה מרידה נגדו״.
אבל מה הוא הצלחת המושל במדינה הלא רק הצלחת העם עצמו ,ומה הוא טובתו הלא טובתם הם. והלא בדברי יאזעפוס לפני זה מהצלחת יוחנן ובניו אין שם דבר של הצלחה מעניניהם הפרטים לעצמם.
כל דבריו הם רק מהנוגע נגד העמים שכני בני יהודה ,מהגוים אשר סביבותיהם ,אשר הציקו לבני ישראל ובידי יוחנן ועם ישראל עלה להכותם ולהביאם תחת ממשלת בני ישראל ,לטובתם של ישראל ולהנאתם. והאם אפשר הדבר כי יקנאו העם בטובתם ,ויעשו על זה מרידה נגד המושל, ואם יש לנו כזאת בכל דברי ימי עולם ,או הנשמע כזאת בכל הגוים.
ובמלחמות היהודים אשר שם לא יספר יאזעפוס כל המאורע עם חכמי התורה, ונתינת יד יוחנן להצדוקים, באמת אין בדבריו כי אם העם לבדו, ויאמר "אבל הקנאה בהצלחת יוחנן קראה אצל העם מרידה נגדו" ואין זכר מפרושים, באשר הפרושים הם רק העם ,והעם הינם הפרושים ,ולא הי׳ שם כת מיוחדת כזאת ,כי אם חכמי התורה שבתוך העם.
ורק בקדמוניות אשר ירצה יאזעפוס לספר אחר זה את המאורע ממה שקרע יוחנן בריתו עם חכמי התורה ,ויתן ידו אל הצדוקים ,יזכיר שם גם תחלה את הפרושים ביחוד ,לבד העם.
אבל מה ענין לדברים כאלה ואיך הביאה לו הצלחתו הנדולה ,שהיא רק הצלחת העם ,מקנאים מהעם. ואין ספק שכל זה כתב יאזעפוס מתוך נוסח של הצדוקים ,וסגנון אשר נתנו הם לשלשלת המעשים אשר הי׳ לפני המאורע הגדול הזה. ובכל זה נראים הדברים שהי' כאן לצדוקים ,איזה צל ויתד להתלות בו.
כי באמת החלו העם להרנן באהליהם על יוחנן ובניו. המה ראו כי בניו כבר ילכו בדרכי המתיונים בפניהם החדשים ,וגם יוחנן עצמו יקרבם אליו הרבה יותר מדי, וכבר היו מאנשי ביתו ואוהביו המיוחדים ,ויהי לבם חרד לטובם ,כי כבר ידע העם את הנחש בריח ,את החבורה הגדולה הזאת ,ואת דרכם על הארץ, הם ראו כבר את העננים הבאים ,אשר בזמן קרוב אחר זה החשיכו את כל ארץ יהודה.
ועל כן באמת החלו העם להתרגש ולהתרעם בינם לבין עצמם ,על כל המעשים האלה אשר היו נגד רוח העם חפצו ורצונו. והמתיונים הצדוקים הם בלעו הדברים האלה ויביאום לפני יוחנן ובניו, ויאמרו כי העם יקנאו בהצלחתם, ויוסיפו אש ועצים, ויראו להם כי עליהם להראותם את נחת זרועם. והנה שבו להצדוקים ימי תקוה לשוב לכל כבודם ושיהיו כל דברי המדינה וכל דבר ההנהגה נחתכין אך על פיהם ,וכי ישובו לנהוג על פי דרכם גם עתה ככל אשר הי׳ בימי היונים ,רק כי עתה צריך שיהי׳ זה מתוך מנהגי היהודים ,ועל פי דרכם הם.
כעשרים שנה ארגו בסתר לבוא למטרתם והנה שבו והתקרבו לבית המושל, וראשיהם היו גם מאנשי ברית יוחנן ובאי ביתו ,ובני יוחנן הנם כבר באמנה אתם. ויחסר רק ענין אשר יהי׳ בכחו לנתק פעם אחת את כל הקשר אשר הי' לבית החשמונאים עם חכמי התורה ,זה דור שני ,ואשר גם על ברכם גודל יוהנן עצמו. אבל אנשים כהמתיונים־הצדוקים אשר כשמונים שנה היתה כל ארץ יהודה תחת ידם ,ואשר הורגלו תחלה בבית המלכות במצרים ,ואחר זה בבית המלכות בסוריא ,לכל תחבולות ערמה ומזמה, ואשר הדיפלאמאטיע היתה לחם חוקם ,וחיו רק על פיה ,מהם לא יבצר מזמה.
והנה מצאו אשר הם מבקשים ,ויחבלו תחבולה אשר ידעו מראש כי תוביל אל המטרה באין ספק ,וכי ,אם ברצונו או שלא ברצונו ,יהי׳ יוחנן מוכרח ,לא לבד להפר בריתו את חכמי התורה, כי אם גם להיות נגדם בפומבי.
הערות
הערה (יב): כבר הערנו על עלילות מצעדי יאזעפוס להשתדל לתאר בכל מקום את חכמי התורה בתור כתה בתוך העם, מה שלא יעלה לו ליאזעפוס כל עיקר, מתוך דבריו בעצמו גם במקום הזה יוצא שאין הדבר כן, ואין כל הדברים אמורים באיזה כתה אשר לא היתה כלל, כי אם בחכמי התורה, וכל העם הי' עמהם, רק שהדבר מבואר מעצמו כי הצדוקים, אשר השיגו מיתרי הממשלה לידם, ונהגו כל המדינה, קראו לחכמי התורה העומדים נגדם בתור כתה, והוא מטבע הדברים שיעשו הצדוקים כן, לאמר שאינם נגד העם כלו כי אם נגד כתה של פרושים, אבל בעצמו של דבר לא היתה שם כל כתה של פרושים, כי אם העם וחכמי התורה שבתוכם, כמו שהוא בכל הדורות עד היום.