דורות הראשונים/כרך א/פרק לב



תקנת‬ גיטין‪.‬‬

‫במס׳ גיטין ד׳ ו׳ בא בגמרא ‬אתמר בבל רב אמר כארץ ישראל לגיטין‬ ושמואל אמר כחוצה לארץ.

‫וכבר נתבאר לנו בח״ב עמוד ‪ 200‬מדברי הירושלמי שהעיקר כפי׳ התוס׳‬ ‫שאין מחלקותם מזמן שבא רב כי אם על זמן הקודם, ומפורש בבבלי ובירושלמי‬ ששקלו וטרו על זה, מדברי המשנה, וכמו שבא כל זה בדברינו שם‪.‬‬

‫ועלינו להוסיף במקום הזה ביאור הדברים יותר לפי שיש בזה ענין גדול‪.‬‬ ‫ והוא שגם כל מחלוקת האמוראים אינה יכולה להיות כי אם על מה שקבלה‬ ‫התקנה הראשונה הרחבה גדולה אחר זה, והלשון מדינת הים בהתקנה הורחב על הוץ ‫לארץ בכלל ונשארה בכל פרטיה כן ונתרחבה גם על ארץ ישראל עצמה כל‬ ‫שאינו בקדושת הארץ ונכלל בארץ ישראל עצמה, וכמו שהוא בדברי ראשוני‬ התנאים במשנה שם‪.‬‬

‫אבל עצם התקנה בהימים הראשונים עוד לפני ימי התנאים בזה לא יכול‬ ‫להיות מחלוקת שלא הי׳ זה על בבל‪.‬‬

שכן הוא לשון התקנה הראשונה שנשאר הלשון הזה עצמו גם לפנינו‬ ‫במשנה ככל לשוני יסוד המשנה, ובא שם "המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר‬ בפני נכתב ובפני נחתם״‪. ‬‬ והלשון הזה ״המביא גט ממדינת הים״ מורה על עצמו שהכונה רק על‬ ‫המושבות החדשות שהחלו אז בראשית ימי היונים להתיסד שם ודבר אין לזה‬ ‫עם בבל. ‫ ונפלא הדבר מאד שגם רש"י ז"ל עצמו הרגיש בזה, ועל כן בנוגע ללשון‬ ‫המשנה בעצם התקנה כתב גם רבינו כן‪.‬‬

ובריש המשנה הזאת כתב גם רש"י ז״ל כל חוץ לארץ קרי ליה מדינת‬ הים בר מבבל כדאמר לקמן ד׳ ו׳".‬‬ ‫ ורבינו הוכרח לאמר כן לפרש לשון המשנה שאך‪ ‬זה הוא דקדוק לשון‬ ‫המשנה ״ממדינת הים" ולא בא הלשון הרניל בכל מקום בכל כיוצא בזה לאמר‬ ״מחוץ לארץ״‪.‬‬ ‫ והוא רק מפני שבעיקר התקנה שנתקנה בהימים הראשונים, לא היתה בבל‬ ‫בכלל, והגולה נשאר אז יחד עם דין ארץ ישראל, בהיות שם כל חיי הקהלות‬ מסודרות על פי התורה והמצוה, בכל ידיעת התורה לכל פרטיהם. ‬ ‫וכל התקנה בעצם ובראשונה באה רק על המושבות החדשות אשר החלו ‫אז בני ישראל ונפוצות יהודה לעשות להם, ובטבע הדברים לא במהרה קבלו שם‬ ‫הקהלות את כל חיי הסידור הכללי, ואז גם לא היו השיירות מצויות משם, ואז‬ ‫נתקנה התקנה הזאת, ועל כן בא בעצם לשון התקנה "המביא גט ממדינת הים״‪.‬‬

‫ואמנם כי גם שם לא ארכו הימים ולאט לאט נסדרו הקהלות הראשיות, ‫ואחריהן גם אחותיהן הקטנות מהן, והן דברי הגמרא בגיטין ד׳ ה׳ על זה "לאחר‬ ‫שלמדו״ אבל גם אז לא נתבטלה התקנה הראשונה מפני הטעמים המבוארים בגמ׳‬ ‫שם למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, והוא ‬דין המשנה במחלוקות התנאים מרבן‬ ‫‬‬‫‬‫ ‫גמליאל ור׳ אליעזר והתנאים שאחריהם, ועל זה הוא שבאה גם המחלוקת על‬ ‫בבל לפי הצורה החדשה שקבלה התקנה לאחר זה, ועל כן גם מקשה ומתרץ על‬ ‫זה בבבלי ובירושלמי מהמשנה, וכל זה בנוגע למה שראו צורך בזמן מאוחר‬ להרחיב יותר דבר התקנה הראשונה‪.‬‬ ‫ אבל לשון עצם התקנה בשעתה אין ספק שלא הי׳ בבל בכלל, ועל כן‬ ‫נאמר בה ״המביא גט ממדינת הים״ וכמו שהן דברי רש"י ז"ל על זה‪.‬‬

‫ובימים הראשונים ההם הי׳ כל מושב בני ישראל אז או בארץ ישראל‬ ‫ובבל, או בהמושבות החדשות שהחלו ליסוד אז (ועי׳ ר"ן ז"ל שנדחק בזה מאד)‬ ‫ותהי התקנה אז רק על מדינות הים לבד, היינו המושבות החדשות‪.‬‬

‫והדבר הזה יוכל להיות גם הוא לראיה גדולה מאד על מעמד התורה בין‬ ‫העם בכללו בבבל‪.‬‬

‫כי דבר הגיטין הי׳ אז דבר הנעשה מהעם עצמו, ולא בבית דין דוקא, וכמו‬ ‫שהוא גם מפורש במס׳ ערכין ד׳ כ״ג‪.‬‬

‫משה בר עצרי ערבא וכו׳ אמר אביי וכו׳ אמר ליה רבא והא אנן ידור‬ ‫הנאה תנן ואביי אטו כל דמגרש בבי דינא מגרש‪.‬‬

‫ולשון רש״י ז"ל שם ״אטו כל דמגרש בבי דינא מגרש שיאמרו לו דור‬ ‫הנאה ילך בצנעה ויגרשנה".‬‬ ‫ והנה עמד הדבר כן בבבל עוד בימי אביי ורבא, ואף כי הי׳ הדבר כן‬ לפניהם, ובהימים הראשונים‪.‬‬ ‫ ועל כן את אשר לא חשו בימי התקנה בשעתה לבבל, אין זה ראי׳ מצומצמת‬ על ידיעת התורה בבתי הרבים לבד‪.‬‬

‫כי אם ידיעה שלמה על העם בכללו, כי בודאי נעשה מתחלתו כדין, לפי‬ ‫שבכל דבר הנדרש בסדרי החיים, ונהוג בין העם, ידעו גם הם את כל פרטי הדברים‬ ‫הנדרשים על פי התורה והמצוה מתוך הלימוד בבתי הרבים ופרסום הדברים בחיי העם‬ ‫המסודרים על פי התורה. ועל כן גם אם נכתב על ידי הבעל עצמו ולא על ידי‬ ‫ספרי דדייני בודאי כדין‪ ‬נכתב‪.‬‬ ‫ ונפלא הדבר כי החוקרים האחרונים בחשבם שאין הדבר נוגע להם לבית‬ ‫מלחמתם, פירשו גם הם את דברי המשנה בגיטין בלשונה "ממדינת הים" רק על‬ המושבות החדשות בין היונים‪.‬‬ ‫ ויאמר החכם קראכמאל־הזקן במורה נבוכי הזמן שער י"ב עמוד ‪142‬: ‬ "כבר הזכרנו שמזמן אלכסנדר ושרי צבאיו שמלכו אחריו התישבו היהודים‬ ‫בין היונים ורבו הקהלות הגדולות באלכסנדריא ובשאר ערי היונים שבאסיה הקטנה‬ ‫קפוטקיא וקליקיא ובכל ערי החוף של ים התיכון והמה הנקראין במשנתינו בגיטין‬ ‫ובשאר מקומות מדינת הים עד אטונא וארץ יון ומוקדן." ‬ ‫אחריו יאמר החכם ווייס (ח"א עמוד‪98 ‬) בדברו גם הוא בתחלת ימי היונים:

"‬החסרון ‬הזה מידיעת לשון עבר גבר מאד באלכסנדריא, והגיע להם כן‬ ‫מהתערבם בהיונים יושבי הארץ, ואף כן קרה להם בכל המקומות אשר נאחזו בה‬ ‫היונים וביחוד בערים אשר על חוף ים התיכון, המקומות ההם היו נקראים בשם‬ ‫כללי מדינת הים (מורה נבוכי הזמן שער י"ב) ומדעתם בארץ ישראל שהיהודים‬ ‫היושבים במדינות ההם אינם בקיאין בעניני הדת ובדקדוקי הדינים, וגם מצד קלות‬ ‫‬‬‫‬‫ דעתם (!) לא היו נאמנים אצל חכמי ארץ ישראל בכמה דברים הנוגעים בעניני‬ ‫הדת על כן הכינו וגם יסדו תקון חדש גיטין פ"א משנה א׳ שכל שליח המביא‬ ‫גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם‪.‬״‬ ‫ והנה הרגישו גם הם שדקדוק דברי המשנה בעצם התקנה הם רק על‬ ‫מדינת הים‪.‬‬

‫ובכל זה לא ראו מתוך זה עצמו את דבר עיקר מושב בני ישראל בימים‬ ‫ההם את דבר בבל, אשר נשארה בזה כדין ארץ ישראל עצמה, וכאשר באו‬ ‫החוקרים האלה עצמם להכיר את פני האומה בימי הבית השני שכחו לגמרי את‬ ‫בבל, וישתדלו גם לעוות פניה ולעשותה זרה לדת ישראל, ויהי עמלם הגדול‬ ‫להעמיד את כל מראה פני עם ישראל בכל הימים ההם רק על ירושלים ועריה‬ ‫מסביב או גם על ירושלים לבדה‪.‬‬ ‫ ואמנם כי גם במדינת הים, אין הדברים כפי מה שהשתדל החכם ווייס‬ להפוך עליהם בלהות ולאמר‪:‬‬

"‬וגם מצד קלות דעתם לא היו נאמנים אצל חכמי ארץ ישראל בכמה‬ ‫דברים הנוגעים בעניני הדת‪.‬״‬ ‫ וכל זה אינו כי אם דברים אשר בדה מלבו על עם ד' אשר אל כל המקום‬ ‫אשר הודחו שמה נתנו נפשם על תורת ד׳‪.‬‬

‫ותהי להיפך כי אם אמר השליח בפני נכתב ובפני נחתם נאמן, אף שהי׳‬ ‫השליח מבני מדינת הים ואף ששם נעשו כל מעשי הגט, ויהיו נאמנים לגמרי אצל‬ ‫חכמי ארץ ישראל, ויהיו רחוקים מקלות דעת להקל ראש בערוה החמורה‪.‬‬

‫אבל הי׳ הדבר מפני כי דיני גיטין צריכים ידיעה גדולה בכל פרטיי דיניהם, ‫ובהיותם אז עוד מסורים לכל ולא לבית דין לבד, ובראשית הימים טרם נסדרו‬ ‫שם חיי הקהלות מטבע הדברים חסרו שם ידיעות שלמות, ומפורש בגמרא שאחר‬ ‫זה נשתנה גם שם הדבר לטוב, וגם כי הי׳ חסר משם קיום שטרות לפי שלא היו‬ ‫שיירות מצויות, ואין עדים לקיימן‪.‬‬

‫והחכם ווייס גם הפך פני הדברים למען לתת להם תואר כזה שענין הדבר‬ ‫הי׳ מפני שלא היו דבוקים בדת ישראל, ויאמר שם מיד אחר זה‪: ‬‬ ‫"כי על כל פנים היו בתי דינים קבועים במדינות ההן ואם גם שבזמן‬ ‫מאוחר לא הי׳ כן בכל זה בראשונה היו בתי דינים קבועים באלכסנדריא (תוספתא‬ ‫פאה פ"ד כתובות פ״ג ובבלי שם כ״ה) וזה בזמן אשר עוד היו דבוקים בדת אבותם‬ ‫מאד, ועל כן אם אמר השליח שהגט נכתב ונחתם בפניו היו יודעים אם נכתב‬ ‫כדינו כי הי׳ יכול להגיד להם אם נעשה בבית דין או לא‪.‬״‬

‫ולא ידע החכם ווייס דברי ימי ישראל ויגיד לנו חדשות כי בראשונה היו‬ ‫בתי דינים קבועים באלכסנדריא הכונה בהיותם עוד דבוקים בדת ישראל, ואחר זה‬ ‫נתבטלו הבתי דינים מפני כי נסוגו אחור מדת ישראל.

‫וכל זה אינו כי אם השתדלות לדבר תועה ולתת את ישראל לקלסה בגוים‪.‬‬

‫אבל בראשונה היו בתי דינים קבועים באלכסנדריא, היינו לפני ימי ההרג‬ ‫הגדול והתלאות הנוראות אשר כתומם באו על יהודי אלכסנדריא, לפני ימי החורבן‬ ‫ומיד אחר החורבן (עי׳ מאור עינים פי״ב) ויבואר לנו במקומו‪.‬‬ ‫‬‬‫‬‫ ‫והן דברי ר' יהודה סוכה ד׳ נ״א: תניא ר׳ יהודה אומר מי שלא ראה‬ ‫דיופלוסטון של אלכסנדריא וכו׳ והיו בה ע״א קתדראות כנגד ע״א של סנהדרי‬ ‫גדולה וכו׳ אמר אביי וכולהו קטלינהו אלכסנדרוס ובירושלמי טרגיינוס)‪.‬‬

‫והבתי דינין הקבועים באלכסנדריא ובשאר מושבות בני ישראל הובאו גם‬ בדברי יאזעפוס וכבר הערנו על זה בעמוד ‪25‬.‬ ‫ ובירושלמי בסוכה שם בפ׳ החליל פ״ה סה״א בא בסוף המאמר מדברי ר׳‬ יהודה בבבלי באותה שעה נגדעה קרן ישראל וכו׳‪.‬‬

‫ועל זה הוא שבאו דברי רשב״ג בכתובות שם ד׳ כ״ה‪.‬‬

חזקה לכהונה נשיאות כפים וחילוק גרנות בארץ ישראל ובסוריא ובכל‬ ‫מקום ששלוחי ר״ח מגיעין נשיאות כפים ראיה אבל לא חילוק גרנות ובבל כסוריא‬ ‫רבן שמעון בן גמליאל אומר אף אלכסנדריא של מצרים בראשונה מפני שבית‬ דין קבועין שם‪.‬‬ ‫ והדברים מבוארים שרבן שמעון בן גמליאל יאמר ״בראשונה״ מפני שבשתי‬ ‫דורות לפניו נגדע קרן ישראל שם ובטלו כל הסדרים הקבועים אשר היו שם עד‬ ‫אז, ולא היו שם עוד בתי דינין קבועים‪.‬‬

‫והחכם ווייס טעה גם בעיקר הדבר, וכבר נתבאר שאין התקנה בגיטין ענין‬ לא לבית דין קבוע, ולא ליחיד מומחה בקי, כי אם לידיעת התורה בתוך העם‬ ‫כלו, ובכל ארחות חייהם על פי פרטי דיני התורה וידיעתה בקרב כל העם‪.‬‬

‫וזה הי׳ חסר בהמושבות החדשות במדינת הים בראשית הימים בטרם נסדרו‬ ‫שם חיי הקהלות והי׳ אז חסר משם גם שיירות לקיום שטרות, מה שאין כן בבבל‬ שהיתה בכל דבר כארץ ישראל עצמה‪. ‬‬ ‫והדברים האלה בהברייתא הזאת אשר עליהם באו דברי רבן שמעון בן‬ גמליאל ישובו ויאירו לנו את דבר בבל‪.‬‬

‫כי לפני זה הוזכרה שם בבל ועל זה הוא שיאמר רבן שמעון בן גמליאל‬ ‫אף אלכסנדריא של מצרים בראשונה מפני שבית דין קבועין שם, והדבר מבואר‬ ‫שבבבל היו בתי דינים קבועים מראש ומראשונה ולא נתבטלו בשום זמן‪.‬‬

וכמו שכתב גם רש״י ז״ל שם:‬ ‫״נשיאות כפים בבבל הרואהו נושא כפיו בבבל מעיד עליו בכל מקום שהוא‬ ‫כהן ומקבלין הימנו לפי שיש שם ישיבה ובית דין קבוע בודקין אחרי נושאי כפים."

‫ודברי רש״י ז״ל הנם דברי הברייתא עצמה וכמו שנתבאר לנו זה בח״ב ‫עמוד ‪.207‬‬

‫וכן הדבר כי אם רק לא נשים השתדלותינו לקצות בדברי ימינו ולהעבירם‬ מן העולם, ואם לא נהי׳ למגבבי דברים שלא כענין, ואם אך נביא לבב חכמה‬ ‫כדי לחקור את דברי ימינו חקירה חפשית, חקירה שלמה לדעת ולהבין, ולעמוד‬ ‫על אופים, אז נראה כי אין דברי ימינו דברי ימי ירושלים ועריה מסביב כי אם‬ ‫דברי ימי ישראל, דברי ימי כל האומה בכללה, דברי ימי הגוי כלו בכל מקום‬ ‫שהוא, אשר לכולם יחד היתה תורת ד׳ עוזם ומעוזם, ונקודת הכבד אשר בכל‬ ‫ארחות דרכם‪.‬‬ ‫ וכל אשר נוסיף להתבונן ‬יותר נראה ונכיר את פני כל האומה בכללה, וכל‬ אשר נוסיף לחקור יותר יתראו אלינו כל הפנים המאירים האלה. ‫‬‬‫‬‫ ‫ובנוגע לבבל בפרט הנה בכל ימי הבית השני מראשם לסופם ואחר זה עמדה‬ ‫בבל בשורה הראשונה יחד עם ארץ ישראל בכל הנוגע לרוח עם ישראל בכל‬ ‫תפארת גדולתו, ובכל הנוגע לידיעת התורה וטהרת שמירתה, ובדברים הרבה עוד‬ גם למעלה מארץ ישראל‪.‬‬

‫והארץ הזאת אשר בכל הימים הרבים ההם עמדה ברום עולמם של בני‬ ‫ישראל בכלל, שבה עתה בהימים אשר הננו עומדים בהם ותחלוץ שד לארץ‬ ישראל על ידי אחד מבחירי בניה‪.‬‬

‫והן דברי ר׳ שמעון בן לקיש במס׳ סוכה ד׳ ב׳ "חזרה ונשתכחה עלה הלל‬ הבבלי ויסדה". ‫‬‬‫‬‫