דורות הראשונים/כרך א/פרק יא

יצחק אייזיק הלוי
דורות הראשונים
פרק יא
→פרק י	פרק יב←

כותבי הדורות ודברי הימים לא שמו לב לענין כללי אשר הגיע להם לבני‬ ‫ישראל בימים ההם‪ ,‬בנוגע להסנהדרין בכלל ולהנשיאות בפרט‪.‬‬ ‫והדבר הזה גם סגר לפניהם הדרך בהבנת כל מראה פני הדברים בכל ימי‬ ‫ ‫בני בתירא, ובכל דבר שתי הבתים אשר יסדו שמאי והלל, בית שמאי ובית הלל‬ דבר אשר הי׳ לגמרי חדשה בישראל, ובא רק מתוך המעשים בסוף ימי החשמונאים ומתוך הכרח המאורעות‪.‬‬

‫והחכם קראכמאל הזקן במורה נבוכי הזמן עמוד 186 באין אומר דברים‬ כתב לו:‬

״ידענו כי מיד בדור שני (אחר אנטיגנוס איש סוכו) להתחלת יסוד‬ ‫ההלכות^(כ"ז) כבר היו לקביעותם ומשנתם שני בתי וועד או בתי מדרש גדולים‬ האחד גדול במעלה ועל הרוב גם במנין מן השני הגם שנשתוו להם תמיד על‬ ‫קביעות ההלכה, ראשי המורים בהם היו הזוגות הנודעים הראשונים יוסי בן יועזר וכו׳.‬״‬

והעיד עדות שקר לאמר ״ידענו כי מיד וכו׳ כבר היו‪ ,‬לקביעותם ומשנתם שני‬ בתי וועד או בתי מדרש."

והוא רק טעות אשר בדא מלבו והדבר ידוע ומפורסם בכל המשנה ‬והגמרא‬ ‫כי אך בימי הלל ושמאי נתחלקו לשתי בתים ושני בתי מדרש גדולים‪.‬‬ ‫ והדבר גם מפורש בברייתא במס' ‬יומא ד׳ ל״ה כי עוד גם שמעיה ואבטליון‬ ‫הי׳ להם בית המדרש אחד אשר למדו שם שניהם יחד עם תלמידיהם, ונאמר שם‪:‬‬ ‫תנו רבנן עני ועשיר וכו׳ אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום וכו׳ פעם‬ ‫אחת לא מצא להשתכר ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס עלה ונתלה וישב‬ ‫על פי ארובה כדי שישמע דברי אלקים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו אותו‬ ‫היום ערב שבת הי׳ וכו׳ אמר לו שמעיה לאבטליון אבטליון אחי בכל יום הבית‬ מאיר והיום אפל שמא וכו'‪.‬‬

‫וכל ראי׳ גם למותר בדבר ידוע ומפורסם בכל הגמ׳ שעד בית שמאי ובית‬ ‫הלל לא נתחלקו ראשי הדור לשני בתים‪.‬‬

‫ועל כן עלינו לחקור זאת לדעת סיבת הדבר אשר הביא החדשה הגדולה‬ ‫הזאת בימים ההם‪.‬‬

‫אף גם זאת עלינו להבין ולדעת כי כשנתבונן בהמעשה שלפנינו בבני‬ ‫בתירא עם הלל נראה ונכיר כי בימים ההם, היינו בימי בני בתירא לא שמשו‬ ‫המאורות ולא היתה שם סנהדרין כוללת של שבעים ואחד לתורה ולתעודה‬ ‫ולהכרעת ההלכה בכל ספק, לדעה מה יעשה בישראל‪.‬‬

‫ובמשנה במס׳ סנהדרין ד׳ פ"ו (פי״א מ״ב) נאמר ״ג׳ בתי דינין היו שם‬ ‫אחד יושב על פתח הר הבית, ואחד יושב על פתח העזרה, ואחד יושב בלשכת‬ ‫הגזית, ‬באים וכו׳ ואם לאו אלו ואלו באים לבית דין הגדול שבלשכת הגזית‬ ‫שממנו יוצאה תורה לכל ישראל וכו׳." ‬ ‫ובמקום הזה יפלא מאד לראות כי דבר גדול וכולל כזה הנוגע לכל קהל‬ ‫עדת ישראל, והמעשה אשר יעשון לא ישבו כלל כסאות למשפט, לחקור ולדעת‬ ‫ולהכריע ולהודיע הדבר בזמנו לכל‪.‬‬ ‫ והיתה מוטילת באין הופכים עד ערב הפסח עצמו, ולא נחקר הדבר מלפני זה‪.‬‬ ‫והרי לכל הפחות ידעו זה כבר מראש חודש ניסן שיהי׳ שבת ערב הפסח‪.‬‬ ‫ ובכל זה הדבר מבואר מהדברים בתוספתא ובירושלמי שהי' הדבר בערב‬ ‫הפסח עצמו, וכפי לשון הבבלי הי׳ זה ביום הקודם, וכל השקלא וטריא היתה לא‬ ‫בלשכת הגזית במקום ישיבת הסנהדרין, כי אם בעזרה, בתוך העם הנאסף כבר‪.‬‬ ‫ ובתוספתא פסחים פ״ב הלשון‪:‬‬

‫״פעם אחד חל ארבעה עשר להיות בשבת שאלו את הלל הזקן פסח‬ ‫מה הוא שידחה שבת אמר להם וכי פסח אחד יש לנו בשנה שדוחה את השבת‬ חברו עליו כל העזרה אמר להם תמיד קרבן צבור וכו' אמרו לו מה יהי׳ על העם‬ ‫שלא הביאו סכינין ופסחים למקדש אמר להם הנח להם וכו׳ מה עשו ישראל‬ ‫באותה שעה מי שפסחו טלה טמנו בצמרו, גדי קשרו בין קרניו והביאו סכינין‬ ‫ופסחים למקדש ושחטו פסחיהן בו ביום מנו את הלל לנשיא וכו'."

‫ומזה מבואר כי לא לבד לפני זה, כי אם שגם השאלה הזאת להלל לא‬ ‫היתה במושב זקנים, וכענין קבלת עדות שהעיד יוסי בן יועזר לפני חכמי הדור‪,‬‬ ‫וכל העדיות שבאו במקומות רבות במשנה, ולא היתה זה בתוך אסיפת סנהדרי‬ ‫גדולה להכרעה, כי אם בתוך העם בעזרה, ובערב הפסח עצמו‪.‬‬

‫ובירושלמי פסחים רפ״ו ״אמרו לו מה לעשות בעם ולא הביאו סכיניהם‬ ‫אמר להן הלכה זו שמעתי ושכחתי אלא הנח להן וכו׳ מיד כל מי שהי׳ פסחו‬ טלה הי׳ תוחבה בגיזתה וכו׳‪.‬״‬ ‫ ומבואר גם בזה שהי׳ זה בערב הפסח עצמו, ובבבלי פסחים ד׳ ס"ו הלשון‬ ‫מזה עצמו ״אמרו לו רבי שכח ולא הביא הסכין וכו׳ אמר להן וכו׳ למחר מי‬ שפסחו טלה תחבו בצמרו וכו׳."

ומכל זה מבואר שהי׳ כל זה בהקבץ כל העם לפני הרגל, אם כלשון‬ ‫התוספתא והירושלמי כבר בערב החג דהיינו ביום השבת עצמו, או כפי דברי‬ ‫הבבלי הי׳ זה בערב שבת של ערב הרגל, והכל בין העם, ולא במושב הסנהדרין‪.‬‬

‫ומבואר מזה שאחרי מות שמעיה ואבטליון, היינו בימי בני בתירא, לא שמשו‬ המאורות, ולא הי׳ שם סנהדרי גדולה‪.‬‬

‫ועל כן הננו רואים שדבר גדול וכולל כזה אשר הי׳ מוטל בעיקרו על‬ ‫הסנהדרין הגדולה הכוללת, אשר ממנה תורה יוצאה לכל ישראל לחקור ולהכריע‬ ‫בשעתו לפני זמן הרגל, ולקבל עדות ולהחליט, לא נעשה אז כזאת עד השעה‬ האחרונה, והעם עמד נבוך‪.‬‬

‫שבאמת כן הוא בלא סנהדרי גדולה כוללת לכל ישראל בדבר כזה שהוא‬ ‫יסוד הדין וככל אשר יבואר לפנינו בפרק י"ח‪.‬‬

‫אבל עלינו לחקור ולדעת מה גרם כל זה, ומה הי׳ סיבת הדבר שאחרי מות‬ ‫שמעיה ואבטליון לא היתה שם סנהדרי גדולה‪.‬‬

‫וכשנתבונן עוד נראה שגם נשיא קבוע, ואב בית דין קבוע לא נתמנו אז, ‫אחרי מות שמעיה ואבטליון, וזה רק מפני שלא הי׳ אז סנהדרי גדולה‪.‬‬

‫שהרי ‪"‬בני בתירא" ‪"‬וזקני בתירא" אינו כי אם גם שם הכולל למשפחה‬ ‫שלמה, ולא לאיש אחד נשיא‪.‬‬ ‫ סוף ‫ימי החשמונאים ומנהיגי הדור‬

וזה אפשר רק מפני שלא הי׳ אז סנהדרי גדולה לא נתמנה אז לא נשיא‬ קבוע מיוחד בשמו, ולא אב בית דין קבוע מיוחד בשמו^(כ״ח).‬

‫רק שעל הדברים היותר נחוצים (אשר יבוארו בפרק י"ג) הנדרשים יום יום‬ ‫נמסר הכל לשעה תחת הנהגת משפחה גדולה נכבדה מאד, אשר היו בטוחים בהם‬ ‫כי בבוא העת ישיבו המשרה למקומה, ועל כן לא רשמו גם בהם איש בשמו‪.‬‬

‫וכן הוזכרו בכל מקום בלשון רבים, ועל כל דבריהם עם הלל נאמר "‬אמרו‬ ‫לו" וכן הוא בכל מקום מהם, וכן יקראו תמיד בכל מקום ״בני בתירא וזקני בתירא״‪.‬‬

‫ועל כן הננו רואים גם זאת כי לא הוזכרו לא בפ"א ממס׳ אבות, ולא‬ ‫במשנה חגיגה פ״ב משנה ב׳‪.‬‬ ‫ ואם שלא יפלא כל כך על אשר לא הוזכרו במס׳ אבות, אבל איך לא‬ הוזכרו במס׳ חגיגה שם‪.‬‬

‫והרי מנחם שלא הי׳ נשיא, ולא הי׳ כי אם אב בית דין זמן קצר בראשית‬ ‫ימי הלל, ויהי גם איש אשר אין רוח חכמים נוחה הימנו, ובכל זה הוזכר שם‬ בדין הסמיכה‪.‬‬

‫ואף שיכול להיות שבני בתירא לא נחלקו בזה אבל הלא גם מנחם לא‬ ‫נחלק, ובכל זה הוזכר‪. ‬‬ ‫ולשון המשנה שם ‪"‬יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך יוסי בן יוחנן אומר‬ ‫לסמוך‪ ,‬יהושע בן פרחיה אומר שלא לסמוך ניתאי הארבלי אומר לסמוך, יהודה‬ ‫בן טבאי אומר שלא לסמוך שמעון בן שטח אומר לסמוך, שמעיה אומר לסמוך‬ ‫אבטליון אומר שלא לסמוך, הלל ומנחם לא נחלקו, יצא מנחם נכנס שמאי‬ ‫שמאי אומר וכו׳‪.‬׳׳‬

‬והננו רואים שאף שמנחם לא הי׳ צריך להזכר כלל, שלבד שלא נחלק, הנה גם לבד זה הלא עיקר הזוג מהלל ברוב ימיהם הי׳ שמאי, והוזכר כאן עמו‪.‬‬

‫ובכל זה לא דלגו על מנחם, והוזכר במקום הזה, ואף שלא הי׳ נשיא כי‬ ‫אם אב בית דין ואף שגם לא הי׳ רוח חכמים נוחה הימנו‪.‬‬

‫ואיך לא הוזכרו בני בתירא‪ ,‬אם היתה משמרתם משרת נשיא קבוע עומד‬ ‫בראש הסנהדרין‪.‬‬

‫והננו רואים בעת משפטו של הורדוס כי שמאי ידבר רתת עם חביריו‬ ‫הסנהדרין, ויאמר להם דברי כבושים היורדים חדרי בטן, ובודאי שכבר נפטרו‬ ‫ראשי הדור שמעיה ואבטליון רבותיו המובהקים‪.‬‬

‫ואף שגם בזה טעו מהחוקרים החדשים בחשבם כי משפט הורדוס הי׳ צריך‬ ‫מצד הדין להיות בבית דין של שבעים ואחד, המקום אשר ישבו שמעיה‬ ואבטליון לראש‪.‬‬

‫אבל דבריהם צדקו מצד אחר, כי בדבר גדול אשר כזה, שלא הי׳ זה דבר‬ פרט‬י הנונע להאיש הזה לבד, כי אם לכל דבר המדינה (עי׳ דברינו "הצדוקים‬ ‫והבייתוסים״) ולגדולי האומה הצליח חחפץ להציגו בשער משפט אך אחרי‬ ‫עמל גדול והשתדלות נמרצה, ונציב רומא בסוריא התערב בדבר לטובת הורד‪ו‬ס‪, ‫ ‫ואנטיפטר אבי הורדוס הי׳ אז לכל לראש בארץ יהודה, והורקנוס עצמו גם הוא‬ ‫בא למקום המשפט‪ ,‬אין ספק שישבו שם כסאות למשפט היותר ראשונים במדינה‪.‬‬

‫ואלו היו אז עוד שמעיה ואבטליון, בודאי שהי׳ דבר המשפט הכולל הזה‬ ‫נשפט במעמדם הם^(כ״ט) ולפניהם ועל פיהם‪.‬‬ ‫ ובודאי שאלו ישבו שם ראש רבותיו הגדולים בודאי שדברי שמאי בפניהם‬ ‫היו נאמרים ממנו בסגנון אחר לגמרי‪.‬‬

‫אבל הם כבר נפטרו אז, ואחרים לא הוקמו עוד נשיא ואב בית דין מיוחדים‬ ‫מראשי הדור‪.‬‬

‫כי כמבואר לא שמשה אז הסנהדרין הגדולה ורק הנהגת הנשיאות לשעה, לצרכי כל הדברים אשר אי אפשר לדחותם נמסרה בידי יקירי ירושלים המשפחה‬ ‫הכבודה "בני בתירא זקני בתירא".

‫כל זה יוצא כן מתוך הדברים עצמם ככל אשר הערנו עליהם בפרק זה,‬ ‫ויבואר עוד‪.‬‬

‫אבל הלא זה ודאי שהי׳ לזה סיבה גדולה כוללת שהכריחה אותם לכל זה, וזה עלינו לבאר‪.‬‬ ‫

הערות

הערה (כ"ז): היינו לפי הטעות אשר טעו כולם ואשר אין לו מקום כלל ככל אשר יבואר לפנינו בדברינו‬ על המשנה ביסודה".‬ ‫

הערה (כ״ח): ‪ואי‬ן מקום לאמר שרק הורדוס בימיו הוא שהי׳ סיבה לזה, שהרי בראשית ימי הורדוס‬ נתמנה הלל, ובהכרח שהי' סיבת הדבר בדברי הימים שלפני זה, וכמו שעוד יבואר לפנינו. ‫

הערה (כ״ט): וכן הי׳ בימי שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי, שמפני שכל הדברים אז היו נוגעים‬ ‫למצב דבר ההנהגה בכללה הלך כל זה רק על פיהם, וידובר כל זה בפרט במקומו בדברינו עליהם ומעשיהם‬ ‫בחלק שלפני זה, וענין הורדוס הי׳ אז דבר מדיני גדול יתר מאד ככל אשר יבואר בדברינו צדוקים ובייתוסים‪.‬‬ ‫