דורות הראשונים/כרך א/חלק שני/פרק כח

יצחק אייזיק הלוי
דורות הראשונים
כרך א, חלק שני, פרק כח
→חלק שני, פרק כז	חלק שני, פרק כט←

‫הקבלה והדרשות במשנה‪.‬‬ ‫ ועל פי כל מה שנתבאר יאיר לנו אור לדעת גם אופי של המשנה ודרכה ‫בהקבלה והדרשות.

‫החוקרים החדשים בחקרם את חכמת ישראל מבלי לראות ולעיין בהדברים‬ ‫עצמם, טעו לחשוב כי במשנה אין שם דרשות מפני שהוסרו משם. ‬‬ ‫ויבואו ויחליטו כי יש שם הבדל גדול בין מקור דברי המשנה לבין סידור‬ ‫הדברים לפנינו, כי אף שכל דברי המשנה מקורם רק מדרכי הדרשות, בכל זה‬ ‫לא בא זה בהמשנה לפי שאין זה מדרכי סידור המשנה, אשר החליטו לסדר שם‬ ‫כל הדברים בלי טעם ובלי ראי׳ מקרא וכי בסידור המשנה פשטו הדברים צורתם‬ ‫הראשונה, ויקבלו צורה של דברים בלי טעם ובלי ראי׳ ובלא שקלא וטרי׳.

‫ויאמר לנו פראנקעל בדרכי המשנה עמוד ‪7‬:

"הוראת מלת הלכה כתב בעל הערוך וכו׳ אבל יותר מהדרכים אלה נאמר‬ ‫מלת הלכה על מאמר הבא בפני עצמו לפרש ענין מעניני התורה בלתי לסמוך‬ ‫על הקרא או לעשות עצמו סניף להמקרא ונכנה זאת ההלכה בשם הלכה מופשטת‬ ‫(אבסטראקטע הלכה), ‬וזה יבואר לנו כאשר נחזור עוד על לימוד הסופרים אשר‬ ‫חיברו מאמריהם אל המקרא כנאמר למעלה^(ע״ו) והחכמים אשר באו אחריהם עזבו‬ ‫הדרך הזה והפשיטו הדינים אשר הוציאו מפרשי המצוות (!) ועשו להם‬ ‫בתים בפני עצמן.״

‫ושם עמוד ‪ 8‬יאמר:

"ופירוש מלת משנה הוא כמו שהביא הערוך (ערך משנה) מלשון שינון כמו‬ ‫ושננתם עי"ש והוא שם נרדף לשם הלכה, אבל מלת משנה נאמרה על הלכה‬ ‫קצרה ופסוקה בלתי נתינת טעם.״

‫וכבר הובאו לנו דבריו בעמוד ‪ 27‬כי חכמי ההלכה הנם אצלו "דורות‬ ‫התנאים מתלמידי הלל ושמאי הנקראים בית הלל ובית שמאי ואילך עד ר׳ יהודה‬ ‫הנשיא ודורו״.

‫ובידים רקניות וגבובי דברים כאלה שלא מענינם כלל רצה לדבר ולהחליט‬ ‫בחקירות היותר גדולות ביסוד המשנה.

‫אבל כמדומה לנו כי המשנה הזאת לא נאבדה מתוך הקהל, והנה היא‬ ‫לפנינו, וכל מעיין שם יראה לפניו לגמרי ההיפך ממה שחשב פראנקעל.

‫ודוקא בדברי התנאים מבית שמאי ובית הלל ואילך (עיקר חכמי ההלכה‬ ‫לפי טעותו של פראנקעל) דוקא בדבריהם הם באו שם גם נתינת טעם וגם שקלא‬ ‫וטרי׳ וגם דרשה דקראי.

‫לפי שבאמת לא פשטה המשנה צורה, ולא לבשה צורה כי אם שנמסרו לנו‬ ‫שם כל הדברים כמו שהם וכמו שהיו מתחילתן.

‫ופראנקעל עצמו שם עמוד ‪ 7‬יאמר גם זאת: ‬ "ודע כי אף שביררו להם דרך לעצמם בענין ההלכה לא עזבו דרך הראשונים‬ ‫לגמרי אבל חיברו גם הם מאמרים למקרא, ודרך זה נקרא מדרש והוא הולך‬ ‫מסלות במכילתא ספרא ו‬ספרי וגם לפעמים במשנה.״‬

‫והנה ראה גם הוא שיש במשנה גם דרשות, ובכל זה בא והחליט שאין זה‬ ‫מדרך המשנה.‬

‫ואך תמהון הוא איך לא שאלו כל החוקרים האלה את עצמן שאלה גדולה‬ ‫וכוללת, אשר היא עצמה תוכל לברר לנו את הכל.

‫הן אחת משתי אלה, או שכן הדבר כי המשנה היא רק הלכה מופשטת בלא‬ ‫נתינת טעם ובלא סמך למקרא, ואז הלא צריך שיהי׳ כן בכל המשנה. ‬‬ אבל מה הוא הדבר שנראה שם שני הפכים יחד, שיש שם מקומות הרבה‬ ‫מאד אשר באו שם רמזי המקרא והסמך אליהן, וטעמי הדבר ויסודו, וגם שקלא‬ ‫וטרי׳ וחיקור דין, גם ככל דרכי הגמרא.

‫ולהיפך יש שם מקומות לאין מספר אשר אין שם מכל זה מאומה, והנם‬ ‫רק ההלכה עצמה והדין כשהוא.

‫ויש אשר במשנה הקודמת בא יסוד גדול וכולל בלא ראיה כל עיקר.

‫ובמשנה הסמוכה לאחריה בא דבר פרטי ונאמר על זה "שנאמר" וראיה מקרא, ‫או טעם הדבר.

‫והנה לא לבד שלא עמדו לחקור פשר דבר השאלה הגדולה הזאת, כי אם‬ ‫שגם לא הרגישו גם בהדבר עצמו.

‫אבל כשנתבונן בהמשנה אז נראה ונבין כל הדבר הגדול הזה.

כבר נתבאר לנו שבהמשנה שלפנינו יש בה גם סידור כללי מראשית הימים‬ מלפני ימי שמעון הצדיק, מימי אנשי כנסת הגדולה.

‫וסידור אחרון מימי יבנה, וחתימת המשנה בימי רבי, אשר נסדר שם ונתוסף‬ ‫על המשנה, כל דברי תקופת התנאים על המשנה.

‫ובהסידור הכללי, היינו ביסוד המשנה, שם באו או דברי התורה הגלוים ‫וידועים, או הקבלות על דברי התורה ותוארי המצוות דרכי קיומן ומשפטיהם, שזה‬ ‫כולו קבלה, ובא שם גם דבר התקנות הכוללות מדרבנן, אשר גם הם זמנם‬ ‫האחרון זמן אנשי כנסת הגדולה.

‫ועל כל הדברים האלה אין צריך לא טעמים ולא ראי׳, ואין בהם שקלא וטרי׳.

‫אמנם זה שנתוסף על יסוד המשנה, דהיינו כל דברי תקופת התנאים, הנה‬ ‫כבר נתבאר שיש בזה מהם שני ענינים שונים.

‫האחת כל הנוגע לגדר דברי המשנה, וכל הנוגע לפירושה.

‫וזאת שנית חקירות חדשות, במקרה הבא איך הדין על פי דברי המשנה ‫הקבועים וידועים.

‫שם באמת כבר באו במשנה עצמה שקלא וטרי׳ מדברי החכמים, וטעמים‬ ‫וביאורים וגם דרשות מקרא.

‫כי המשנה מסרה לנו כל הדברים כמו שהם וכמו שבאו מתחלתן.

‫ולא זה בלבד כי אם שגם ביסוד המשנה, אם בא שם דבר היוצא מדברי‬ ‫התורה, אבל אינו גלוי ומבואר מעצמו, בא גם זה מפורש במשנה.

‫כי כן הדבר אשר סידור המשנה מתחלתו ועד סופו, הנם סידור הדברים‬ ‫כמו שהם, וכמו שנאמרו ונשנו מתחלתן.

ונבאר את כל הדברים האלה לדעת כי אך בטעות חשבו עד היום כי עצם‬ ‫סידור המשנה הוא לסדר הדברים בלא טעם ובלא ראי׳, כי אין הדבר כן.

‫ונבין ונדע כי היא הלכה מופשטת רק במקום שעצם הדברים באו כן, ‫ובמקום שהי׳ כן מתחלתן. ‬‬

הערות

הערה (ע״ו): כלומר כאשר בדה לו פראנקעל מלבו וכבר נתבאר לנו טעות חלומו זה עי' בעמוד ‪147‬‬. ‬‬