דברים רבה י ד
ד. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" א"ר יהושע דסיכנין: מכאן אתה למד שיש לשמים פה. ולב. ואוזן.
- פה מנין? דכתיב (תהלים יט, ב): "השמים מספרים כבוד אל".
- ולב מנין? דכתיב (דברים ד, יא): "וההר בוער באש עד לב השמים".
- ואוזן מנלן? דכתיב "הַאֲזִינוּ".
דבר אחר: למה לשמים וארץ? א"ר שמואל בר נחמן: לה"ד לאיסטרטיגין ששימש בב' מדינות, פרס וקלאונה, עשה יום טוב. אמר: אם קורא אני לאלו אלו כועסים, ואם קורא אני לאלו אלו כועסין. מה עשה? קרא לאלו ולאלו. כך משה היה מן הארץ וגדל בשמים, מנין? שנאמר (שמות לד, כח): "ויהי שם עם ה' ארבעים יום וגו'". אמר: אם קורא אני לשמים הארץ רוגזת, ואם אני קורא לארץ השמים רוגזין, אמר: הריני קורא לשניהם, לשמים ולארץ, שנאמר "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף: למה לשמים ולארץ? א"ר תנחומא: שאין הקב"ה גואל את ישראל אלא על ידיהן, שכך כתיב (ישעיה מד, כג): "רנו שמים כי עשה ה' וגו'".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף: למה לשמים ולארץ? שלא נתנה תורה אלא על ידיהן, שנאמר (דברים ד, לו): "מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף: שלא ניתנו מָן ושליו אלא על ידיהן, מנין: שנאמר (שמות טז, ד): "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים", ושליו מן הארץ, דכתיב (שם, יג) "ותעל השליו וגו'".
דבר אחר: שמשל הקב"ה את ישראל ככוכבי השמים וכעפר הארץ. ככוכבי השמים מנין? דכתיב (בראשית טו, ה): "הבט נא השמימה וספור הכוכבים וגו' [ויאמר לו כה יהיה זרעך]". וכעפר הארץ מנין? דכתיב (שם כח, יד) "והיה זרעך כעפר הארץ".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף: למה לשמים ולארץ? שהן עדותיהן של ישראל, דכתיב (דברים ד, כו): "העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ". למה"ד למה הדבר דומה? לבן מלכים שמסר לו אביו ב' אפטרופון, וכל עטרה שהיה אביו מעטרו לא היה מעטרו אלא על ידיהן. וכשנכנס לחופתו נטלן לעדים שיהיו בינו לבין אביו. כך כל נסים שעשה הקדוש ב"ה לישראל - ע"י שמים וארץ עשה להן, וכיון שבאו ליכנס לא"י אמרו שירה על ידיהן, שהן מעידין בינו ובינן. מנין? שנאמר (ישעיה א, ב): "שמעו שמים והאזינו ארץ כי ה' דבר". מה כתיב אחריו "בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי"? הוי "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף: למה לשמים ולארץ? א"ר חנינא: למה"ד למה הדבר דומה? לאחד שהפקיד פקדון אצל אוהבו. מת אוהבו שהפקיד את הפקדון אצלו. עמד בנו של אותו שהפקיד הפקדון, והיה מכבד לאותו שהפקיד הפקדון אצלו, ומכבד לאשתו. אמרו לו: למה אתה מכבד את שניהם? אמר להן: פקדון יש לי אצלם, ואינה ברורה לי אצל מי הוא הפקדון, אם אצלו אם אצל אשתו. כל היכן שפקדוני מונח שיהא שמור יפה. כך אמרו לו למשה: למה אתה מצוה לשמים ולארץ? אמר להן: אני עתיד למות ואיני יודע להיכן נפשי הולכת, אם לשמים אם לארץ, מנין? שנאמר (קהלת ג, כא): "מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה וגו'". לפיכך אני מצוה את שניהם. כל מקום שתהא נפשי מונחת שתהא יפה.
א"ל הקב"ה: חייך! אין בריה שליט על נפשך. והיכן היא מונחת? תחת כסא הכבוד בשמים. שכן אביגיל אומרת (ש"א כה, כט): "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף: למה לשמים ולארץ? שבהן העיד הקב"ה על ישראל, ובהן חטאו, ובהן לקו, ובהן הן מתנחמין בהן. העיד מנין? דכתיב "העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ". ובהן חטאו, דכתיב (ירמיה ז, יח): "לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם". ובהן לקו מניין? דכתיב (שם ד, כג) "ואל השמים ואין אורם". בארץ מנין? דכתיב (דברים ד , כו): "ואת הארץ". וחטאו בארץ דכתיב (הושע יב, יב): "וגם מזבחותם כגלים על תלמי שדי". ולקו בארץ דכתיב (ירמיה ד, כג): "ראיתי את הארץ והנה תוהו ובוהו". ובשמים ובארץ הן מתנחמים, דכתיב (ישעיה סו, כב): "כִּי כַּאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה וְגוֹ'".