גור אריה על רש"י במדבר לו

<< · גור אריה על רש"י · במדבר · לו · >>

פסוק ד

[א] מכאן שהיובל וכו'. דאם לא כן, מאי שייך "ואם", דהרי בודאי יהיה היובל, אלא שעתיד להיות בטל, ושייך "ואם יהיה היובל" על אותו זמן שמסופק אם יהיה אם לא יהיה, כי אם לא יהיו חוטאים - יהיה היובל, ואם יהיו חוטאים - לא יהיה היובל. ומה שכתב (רש"י) אחר זה 'ואפילו אם יהיה היובל', היינו שבא לתרץ למה כתב הלשון "ואם" בכאן, ואיך יתיישב הלשון דקאמר "ואם יהיה היובל", דהיינו ספק, שאין רוצה לומר שאם לא יהיה היובל - אז תשוב הנחלה להם, דודאי כל שכן שלא תשוב להם הנחלה. ותירץ, דהכי קאמר, 'ואפילו אם יהיה היובל', כלומר דאם לא יהיה היובל - פשיטא דלא תחזור הנחלה, אלא אפילו אם יהיה היובל וכו':

פסוק יא

[ב] ומלמד ששקולות. זהו פירוש למה מקדים פעם זאת ופעם זאת, לומר ששקולות היו. ואף על גב דקאמר שבכל מקום מקדים אותן לפי חכמתן, וכאן לפי תולדתן, מכל מקום אם לא שקולות היו, קשיא למה לא מנאן תמיד לפי חכמתן, או בכל מקום דרך תולדתן, כמו כאן, אלא ששקולות היו, דאף על גב דאחת מהן גדולה בחכמה או בשנים, אחרת היה לה מעלה אחרת, עד שהיו שקולות זו כזו. ומכל מקום בפירוש זה לא סגי, לומר שלכך מקדים פעם זו ופעם זו לומר ששקולות היו, דזה אינו, דהא בכל מקום - חוץ מכאן שמנאן לפי לידתן - מנאן בכל מקום בסדר אחד לפי חכמתן, ואם אתה אומר דלכך משנה סדרן לומר ששקולות היו, אם כן לא הוי למנותן תמיד בסדר אחד לפי חכמתן, רק פעם להקדים זו ופעם זו, ולא בסדר אחד. אלא שמנאן תמיד לפי סדר חכמתן, ובכאן לפי סדר לידתן, רק מה שלא מנאן תמיד לפי סדר לידתן או חכמתן - היינו שבא להגיד ששקולות הן, ואין קדימה בהן, כיון שכל אחת שקולה כמו אחרת. ואין קשיא כלל למה פעם זו ופעם זו, כיון שהם שקולות. ומה שמנאן כאן לפי סדר תולדותן, ובכל מקום לפי סדר חכמתן, שכיון שאין חילוק בהן איזה מקדים, מנה אותן דרך תולדותן כמו שדרך בכל מקום למנות, או דרך חכמתן כמו שדרך בכל מקום למנות כך. ואם היה בכל מקום מונה אותן דרך חכמתן או תולדתן, לא ידענו ששקולות הם:

ברוך ה' לעולם אמן ואמן (תהלים פ"ט, נ"ג):

יהי שם ה' מבורך לעולם אמן ואמן (ר' תהלים קג, ב):

סליק ספר במדבר: