בראשית רבה עו

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה עו

בראשית רבה פרשה עו פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט

א. [ עריכה ]
"וַיִּרָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ" ר' פנחס בשם ר' ראובן ב' בני אדם הבטיחן הקב"ה ונתיראו הבחור שבאבות והבחור שבנביאים הבחור שבאבות זה יעקב שנאמר (תהלים קלח, ד): "כי יעקב בחר לו יה" וא"ל הקב"ה והנה אנכי עמך ובסוף נִתְיָרֵא שנאמר וַיִרָא יעקב. הבחור שבנביאים זה משה שנא' (שם קו, כג) "לולי משה בחירו" וא"ל הקב"ה כי אהיה עמך ולבסוף נתיירא (במדבר כא, לד): "ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו" אינו אומר אל תירא אותו אלא למי שנתירא.

ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' שמואל בר נחמן משם ר' נתן ראוים היו ישראל כליה בימי המן אלולי שנסמכה דעתן על דעת הזקן אביהם אמרו מה אבינו יעקב שהבטיחו הקב"ה ואמר לו והנה אנכי עמך נתירא אנו עאכו"כ הוא שהנביא מקנתר את ישראל ואומר להם (ישעיה נא, יב): "ותשכח ה' עושך נוטה שמים ויוסד ארץ" אמר להון אנשיתון מה אמר לכון (ירמיה לא, לו): "כה אמר ה' אם ימדו השמים מלמעלה" אם ראיתם שמים שמטו והארץ מתמוטטה מנטיית שמים וארץ לא היה לכם ללמוד אלא ותפחד תמיד כל היום:

ב. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וַיִּרָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ" אמר ר' יהודה בר ר' עילאי: לא היא יראה, לא היא צרה. אלא: "וַיִּרָא" - שלא יהרוג, "וַיֵּצֶר לו" - שלא יהרֵג. אמר: "אם הוא מתגבר עלי - הורגני, ואם אני מתגבר עליו - אני הורגו". הדא הוא "וירא" - שלא יהרוג. "ויצר לו" - שלא יהרג. אמר: כל השנים הללו יושב בארץ ישראל - תאמר שהוא בא עלי מכח ישיבת א"י! כל השנים הללו הוא יושב ומכבד את הוריו - תאמר שהוא בא עלי מכח כיבוד אב ואם! שהרי כך אמר: "יקרבו ימי אבל אבי" תאמר שמת אותו זקן ובא עלי להרגני! אר"י בר' סימון כך אמר לו הקב"ה: (בראשית לא, ג): "שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך" תאמר עד כאן היו התנאים "ושמרני בדרך הזה" ולא יותר. א"ר יודן: אמר לו המקום: "שוב אל ארץ אבותיך" אף על פי כן: "וירא יעקב מאד" אלא מכאן שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה.

ר"ה בשם ר' אחא אמר: "הנה אנכי עמך" - "אם יהיה אלהים עמדי"? אלא מכאן שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה.
ר"ה בשם ר' אחא אמר: (שמות ג, יב): "ויאמר כי אהיה עמך" ואין דבר רע מזיקך, וכתיב: (שם ד, כד) "ויהי בדרך במלון"! אלא שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה.

ר' פנחס בשם ר' חנין דציפורין אמר: (מ"א א, לו): "ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר" והלא כבר נאמר (דה"א כב, ט): "הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה" אלא אמר: הרבה קטיגורין יעמדו מכאן ועד גיחון.

ג. [ עריכה ]
וַיַּחַץ אֶת הָעָם למדך תורה ד"א שלא יהא אדם נותן כל ממונו בזוית אחד ממי אתה למד מיעקב שנאמר ויחץ [את] העם וגו' וכן הוא אומר (מלכים א יח) ואחביאם חמשים חמשים איש במערה וַיֹּאמֶר אִם יָבֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ אלו אחינו שבדרום וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה אלו אחינו שבגלות א"ר הושעיה אף על פי שנשארו לפליטה מתענים היו עלינו בשני ובחמישי:

ד. [ עריכה ]
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק הא לעשו לא אלא הבוחר בדרכיהם והעושה כמעשיהם אני מתקיים עליו מי שאינו בוחר בדרכיהם ואינו עושה כמעשיהם איני מתקיים עליו ר"ה בשם ר' אחא אמר מי היה קרוב לדוד לא אחז הוא מניח לאחז ואומר לחזקיהו (מלכים ב כ) כה אמר ה' אלהי דוד אביך אלא הבוחר בדרכיהם והעושה כמעשיהם אני מתקיים עליו שאינו בוחר בדרכיהם ואינו עושה כמעשיהם איני מתקיים עליו:

ה. [ עריכה ]
קָטֹנְתִּי מִכָּל הַחֲסָדִים א"ר אבא ב"כ איני כדאי ר' לוי אמר כדאי אני אבל קטנתי מכל וגו' כי במקלי עברתי את הירדן הזה ר' יהודה בר' סימון בשם ר' יוחנן אמר בתורה בנביאים בכתובים מצינו שלא עברו ישראל את הירדן אלא בזכותו של יעקב בתורה כי במקלי עברתי את הירדן הזה בנביאים (יהושע ד) והודעתם את בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה ישראל סבא בכתובים (תהלים קיד) מה לך הים כי תנוס הירדן תסוב לאחור וגו' מלפני אלה יעקב א"ר לוי אתר הוא תמן מצווח ירדן בחמי טבריה בבהלה נכנס אבינו יעקב לשם ונעל בפניו עשו וחתר לו הקב"ה חתירה במקום אחר ויצא הה"ד (ישעיהו מג) כי תעבור במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך:

ו. [ עריכה ]
הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו הצל את בני לעת"ל מיד בני בניו שבאו עליהן מכחו של עשו הה"ד (דניאל ז) מסתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון זה בן נצר ותלת מן קרניא קדמייתא איתעקרה מן קדמה זו שנתנו להם מלכותם מקדין וקרוס וקרדידוסי ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא ופום ממלל רברבן זו מלכות הרשעה שהיא מכתבת טירוניא מכל אומה"ע א"ר יוחנן כתיב על קרניא עשר מינה מלכותא י' מלכין יקומון מן ארעא כולהון ביוצאי יריכו של עשו הכתוב מדבר אלא (שם) מסתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון זו מלכות הרשעה ותלת מן קרניא קדמייתא איתעקרה מן קדמה אלו שלשה מלכיות הראשונות ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא זו מלכות הרשעה שהיא מכנסת עין רעה בממונו של אדם פלן עתיר נעבדיניה ארכונונוס פלן עתיר נעבדיה בליוטוס פֶּן יָבֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים ואתה אמרת (דברים כב) לא תקח האם על הבנים ד"א פן יבא והכני אם על בנים ואתה אמרת (ויקרא כג) ושור ושה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד:

ז. [ עריכה ]
וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ היטב בזכותך אטיב בזכות אבותיך וַיָּלֶן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים א"ר אלעזר מכאן לעונה האמורה בתורה הטיילים בכל יום הפועלים שתים בשבת הספנין אחת לו' חדשים עזים מאתים שהן צריכות תיישים עשרים רחלים מאתים שהן צריכות אילים עשרים גמלים מיניקות ובניהם שלשים ובנאיהם שלשים ר' ברכיה בשם רשב"ג אמר לפי שהוא צנוע בתשמישו לפיכך לא פירסמו הכתוב אלא גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה שהן צריכים פרים עשרה אתונות עשרים שהן צריכים עיירים עשרה ולמה הוא נותן את הגמלים באמצע אלא אמר לו הוי רואה את עצמך כאלו אתה יושב על בימה ודן ואני נידון לפניך ואתה מתמלא עלי רחמים:

ח. [ עריכה ]
וַיְצַו אֶת הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר כִּי יִפְגָשְׁךָ עֵשָׂו אָחִי וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה לַאדֹנִי לְעֵשָׂו רבי ור' יוסי בר"י היו מהלכין בדרך ראו גוי אחד בא לקראתם אמרין תלת מילין הוא שאיל לן מה אתון ומה אומנתכון ולאן אתון אזלין מה אתון יהודאין מה אומנתכון פרגמוטטין ולאן אתון אזלין למזבן חטים מן אוצרי דיבני עמד לו רבי כנגד הגוי לראות מה ישאל והמתין לו ר"י בר"י אמר אם אמר מלה אנא אמר אוחרי א"ל ומנין אית לך הא א"ל מיעקב אבונא. וְהִנֵּה גַּם הוּא אַחֲרֵינוּ וַיְצַו אֶת הָרִאשׁוֹן וְגוֹ' גַּם אֶת הַשֵּׁנִי רבי פנחס ור' חלקיה בשם ר' סימון במוצאכם אותו בגדולתו. וַאֲמַרְתֶּם גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ הה"ד (איוב ט) ארץ נתנה ביד רשע פני שופטיה יכסה וגו' ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו למה לא הכניסן לו בערבוביא כדי לתמהו על דורון שלו ולמה לא הכניסן כולן כאחת כדי להשביע עיניו של רשע אתי למחסל והוא אמר קביל אתי למחסל והוא אמר קביל וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו וְגוֹ' אף הוא בעקא:

ט. [ עריכה ]

וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְגוֹ' ודינה היכן היא נתנה בתיבה ונעל בפניה אמר הרשע הזה עינו רמה היא שלא יתלה עיניו ויראה אותה ויקח אותה ממני ר"ה בשם ר' אבא הכהן ברדלא אמר אמר לו הקב"ה (איוב ו) למס מרעהו חסד מנעת מרעך חסד מנעת חסדך מן אחוך דאלו איתנסיבת לגברא לא זינתה (נ"א דנסבת לאיוב לאו גיירתיה) בתמיה לא בקשת להשיאה למהול הרי היא נשאת לערל לא בקשת להשיאה דרך היתר הרי נשאת דרך איסור הה"ד (בראשית לד) ותצא דינה בת לאה וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל ר"ה בשם ר' אידי עשה עצמו כגשר נסיב מן הכא ויהיב הכא.

<< · בראשית רבה · עו · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת. מדרש רבה על וישלח