בראשית רבה עא יח

יח. [ עריכה ]
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן הָבָה אֶת אִשְׁתִּי (בראשית כט, כא), אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ אֲפִלּוּ אָדָם פָּרוּץ אֵין אוֹמֵר כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, כָּךְ הָיָה יַעֲקֹב אוֹמֵר הָבָה אֶת אִשְׁתִּי וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹ, אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֲנִי מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, עַכְשָׁו הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע שָׁנִים, וְאִם אֵין אֲנִי מַעֲמִידָן עַכְשָׁו אֵימָתַי אֲנִי מַעֲמִידָן, לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן הָבָה אֶת אִשְׁתִּי.