בראשית רבה עא יז

יז. [ עריכה ]
וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל (בראשית כט, יח), בְּגִין דַּאֲנָא יָדַע דְּאַנְשֵׁי מְקוֹמָךְ רַמָּאִין, לְפִיכָךְ אֲנִי מְבָרֵר עִסְקִי עִמָּךְ, וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ בְּרָחֵל בִּתְּךָ, בְּרָחֵל וְלֹא בְּלֵאָה. בִּתְּךָ, שֶׁלֹא תָבִיא אַחֶרֶת מִן הַשּׁוּק וּשְׁמָהּ רָחֵל. קְטַנָּה, שֶׁלֹא תַחֲלִיף שְׁמוֹתָן זוֹ בָּזוֹ. אֲפִלּוּ אַתְּ נוֹתֵן אֶת הָרָשָׁע בַּחֲמוֹר שֶׁל חֳרָשִׁים אֵין אַתְּ מוֹעִיל מִמֶּנּוּ כְּלוּם. (בראשית כט, יט): וַיֹּאמֶר לָבָן טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ וגו' (בראשית כט, כ): וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּזִי, נֶאֱמַר כָּאן אֲחָדִים (בראשית כז, מד): וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אֲחָדִים, מַה כָּאן שֶׁבַע שָׁנִים אַף לְהַלָּן שֶׁבַע שָׁנִים.