בראשית רבה עא יא

יא. [ עריכה ]
וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם לוֹ (בראשית כט, ו), הֲשָׁלוֹם בֵּינֵיכֶם לְבֵינוֹ, וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם, וְאִין פּוֹטָטִין אַתְּ בָּעֵי, וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן, הֲדָא אָמְרָת שֶׁהַדִּבּוּר מָצוּי בַּנָּשִׁים. (בראשית כט, ז): וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד וגו', אָמַר לָהֶם אִם שׁוֹמְרֵי שָׂכָר אַתֶּם הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, וְאִם שֶׁלָּכֶם אַתֶּם רוֹעִים, לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה. (בראשית כט, ט): עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל בָּאָה, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה בֵּין שְׁכוּנוֹת לִשְׁכוּנוֹת, לְהַלָּן שֶׁבַע הָיוּ וּבִקְּשׁוּ הָרוֹעִים לְהִזְדַּוֵּג לָהֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ב, יז): וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם, בְּרַם הָכָא אַחַת הָיְתָה וְלֹא נָגַע בָּהּ בְּרִיָה, עַל שֵׁם (תהלים לד, ח): חֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם, לְסוֹבְבִים לִירֵאָיו.