בראשית רבה נה ד

ד.    [ עריכה ]

ד. אחר הדברים האלה אחר הרהורי דברים שהיו שם מי הרהר אברהם הרהר ואמר שמחתי ושמחתי את הכל ולא הפרשתי להקב"ה לא פר אחד ולא איל אחד אמר לו הקדוש ברוך הוא ע"מ שנאמר לך שתקריב לי את בנך ולא תעכב על דעתיה דר"א דאמר אלהים והאלהים הוא ובית דינו מלאכי השרת אמרו אברהם זה שמח ושימח את הכל ולא הפריש להקב"ה לא פר אחד ולא איל אחד אמר להן הקדוש ברוך הוא על מנת שנאמר לו שיקריב את בנו ולא יעכב יצחק וישמעאל היו מדיינים זה עם זה זה אומר אני חביב ממך שנמלתי לשלש עשרה שנה וזה אמר חביב אני ממך שנמלתי לח' ימים אמר ליה ישמעאל אני חביב ממך למה שהיה ספק בידי למחות ולא מחיתי באותה שעה אמר יצחק הלואי היה נגלה עלי הקב"ה ואומר לי שאחתך אחד מאיברי ולא אעכב מיד והאלהים נסה את אברהם [נ"א א"ל ישמעאל אני חביב ממך שנמלתי לשלש עשרה שנה אבל אתה נמלת בקטנך ואי אפשר למחות א"ל יצחק כל מה שהלויתה להקדוש ברוך הוא שלשה טפים דם הם אלא הריני עכשיו בן ל"ז שנה אילו מבקש לי הקב"ה להשחט איני מעכב אמר הקדוש ברוך הוא הרי השעה מיד והאלהים נסה את אברהם]: