בראשית רבה מב א
בראשית רבה · מב · א · >>
א. [ עריכה ]
"וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר" ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח: (תהלים לז, יד): "חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים" וגו' (שם, טו) "חַרְבָּם תָּבֹא בְּלִבָּם" וגו'.
מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס, שהיו אחיו חורשים במישור והוא חורש בהר ונפלה פרתו ונשברה, אמר: לטובתי נשברה פרתי. ברח והלך לו אצל רבן יוחנן בן זכאי, והיה אוכל קוזזות אדמה עד שעשה פיו ריח רע.
הלכו ואמרו לרבי יוחנן בן זכאי: ריח פיו של רבי אליעזר קשה לו.
אמר לו: כשם שהבאיש ריח פיך על התורה, כך יהיה ריח תלמודך הולך מסוף העולם ועד סופו.
לאחר ימים עלה אביו לנדותו מנכסיו, ומצאו יושב ודורש וגדולי מדינתו יושבים לפניו: בן ציצית הכסת, ונקדימון בן גוריון, ובן כלבא שבוע. ומצאו יושב ודורש הפסוק הזה:
- "חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים" וגו' - זה אמרפל וחביריו.
- "לְהַפִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן" - זה לוט.
- "לִטְבוֹחַ יִשְׁרֵי דָּרֶךְ" - זה אברהם.
- "חַרְבָּם תָּבֹא בְּלִבָּם" - "וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם".
דבר אחר: חרב פתחו רשעים ודרכו, זה אמרפל וחביריו:
מסורת חכמים עריכה
רבי אליעזר הולך ללמוד תורה: