בראשית רבה לז


מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה לזעריכה

בראשית רבה פרשה לז פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח


א. עריכה

[י, ב] "בני יפת גומר ומגוג," אמר רבי שמואל בר אמי זו אפריקה, וגירמניא, ומדי ומקדוניא איסניא, ותוניה, תירס רבי סימון אמר זו פרס, רבנן אמרי תורקי", ובני גומר אשכנז וריפת ותוגרמא", אסייא, והדייף וגרמנייא, רבי ברכיה אמרגירמניקייא", ובני יון אלישה ותרשיש" אלסיטרוס איטלייא דרדנייא, כתוב אחד אומר ודודנים וכתוב אחד אומר ורודנים, ר' סימון ורבי חנין, רבי סימון אמר דודנים שהם בני דודין של ישראל, רודנים שהן באים ורודין אותם, אמר רבי חנינא בשעהשישראל נתונים בעלייה אינון אמרין להון בני דודכן אנן ובשעה שהם נתונין בירידה הם באים ורודין אותם.


ב. עריכה

[י, ו] "ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען," אר"ש בן לקיש היינו סבורים שנתבלעה משפחתו של פוט, בא יחזקאל ופירש (יחזקאל ל) כוש ופוט ולוד וכל הערב וכוב ובני ארץ הברית אתם בחרב יפלו, וכוש ילד את נמרוד, הה"ד (תהלים ז) שגיון לדוד אשר שר לה' על דברי כוש בן ימיני, רבי יהושע בר נחמיה בשם רבי חנינה בן יצחק כנגד בימה של רשע אמרו וכי כושי הוה, אלא שעשה כמעשה נמרוד הה"ד" על כן יאמר נמרוד גבור ציד לפני ה' "אין כתיב כאן אלא כנמרוד גבור ציד מה זהצד את הבריות בפיהם אף זה צד את הבריות בפיהם, לא גניבת מן גנב עמך לא קטלת מן קטל עמך.


ג. עריכה

" הוא היה גבור ציד לפני ה', "חמשה הוא לטובה וחמשה הוא לרעה, הוא היה גבור ציד לפני ה', הוא עשו אבי אדום, הוא דתן ואבירם, הוא המלך אחז, הוא אחשורוש, וה' הם לטובה אברם הוא אברהם, הוא משה ואהרן, הוא אהרן ומשה, הואחזקיה המלך, הוא עזרא עלה מבבל, רבי ברכיה בשם רבי חנין אף אית לן חד הוא טבא מן כולהון, הוא ה' אלהינו, שמדת רחמיו לעולם.


ד. עריכה

[י, י] "ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה", חרן ונציבין וקטוספין, בארץ שנער, זו בבל למה נקרא שמה שנער, אמר ר"ל ששם ננערו מתי דור המבול, ד"א שנער שהיא מנוערת מן המצות בלא תרומה ובלא מעשרות, ובלא שביעית,ד"א שנער שהם מתים בתשניק בלא נר ובלא מרחץ, ד"א שנער ששריה מתים נערים, ד"א שנער ששריה מביטין בתורה עד שהן נערים, ד"א שנער שהעמידה שונא וער להקב"ה ואי זה זה נבוכדנצר, מן הארץ ההיא יצא אשור, מן העצה ההיא יצא אשורכיון שראה אותן באים לחלוק על הקב"ה פנה מארצו, א"ל הקב"ה את יצאתה לך מארבע, חייך שאני פורע לך ונותן לך ד', ויבן את נינוה ואת רחובות עיר ואת כלח ואת רסן, תלתסר, ולא עשה. אלא כיון שבא ונשתתף עמהן בחורבן בית המקדש, א"ל הקב"ה: אתמול אפרוח עכשיו ביצה, אתמול מפריח מצות ומעשים טובים, עכשיו מכונן כביצה, אתמהא, לפיכך (תהלים פג) היו זרוע לבני לוט סלה, ללוט. ואת רסן בין נינוה ובין כלח וגו', אין אנו יודעים אם רסן היא הגדולה ואם נינוה היא הגדולה, מן מה דכתיב (יונה ג) ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים מהלך ג' ימים, הוי נינוה היא הגדולה.


ה. עריכה

[י, יג - יד] " ומצרים ילד את לודים" וגו', א"ר אבא בר כהנא א"ר יהושע בן קרחה כל מוניטא של מצרים אינה אלא בים, לודים לודי ים, ענמים ענמי ים כשמן, להבים להב ים, נפתוחים נפתוחי ים, פתרוסים פרוויטות, כסלוחים פקוסים, אמר רביאבא בר כהנא פתרוסים וכסלוחים היו מעמידין הוטליסון היו אלו מגנבין נשותיהן של אלו ואלו מגנבין נשותיהן של אלו, מה יצא מהן, פלשתים, גבורים, כפתורים, ננסים.


ו. עריכה

ו [י, טו - יח] " וכנען ילד את צידון," ואת החוי חלדין, ואת הערקי ארקא דליבנן, את הסיני ארתוסייה, את הארוודי ארווד, את הצמרי חמץ, ולמה הוא קורא אותה צמרי, יהודה בר רבי אמר שהן עושין בצמר, את החמתי פיפני, ויהי גבול הכנעני מצידון וגו', עד קלדה.


ז. עריכה

[י, כא] " ולשם יולד גם הוא אבי כל בני עבר" וגו', אין אנו יודעין אם שם הוא הגדול אם יפת הוא הגדול, מן מה דכתיב "אלה תולדות שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול" הוי יפת הוא הגדול, ולעבר יולד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ, }}רבי יוסי ורשב"ג רבי יוסי אומר הראשונים ע"י שהיו מכירים את ייחוסיהם היו מוציאין שמן לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו מכירים את ייחוסינו, אנו מוציאין לשם אבותינו, רשב"גאומר הראשונים על ידי שהיו משתמשין ברוח הקודש, היו מוציאין לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו משתמשין ברוח הקודש אנו מוציאין לשם אבותינו, א"ר יוסי בן חלפתא נביא גדול היה עבר שהוציא לשם המאורע הה"ד ולעבר יולד שני בנים וגו',למה נקרא שמו יקטן, שהיה מקטין את עצמו ואת עסקיו, ומה זכה, זכה להעמיד י"ג משפחות, ומה אם הקטן שהוא מקטין עסקיו כך, גדול שהוא מקטין את עסקיו על אחת כמה וכמה, ודכוותה (בראשית מח) וישלח ישראל את ימינו וישת על ראשאפרים והוא הצעיר, אמר רבי הונא וכי מן התולדות אין אנו יודעין שהוא הצעיר, אלא שהיה מצעיר את עסקיו, ומה זכה, זכה לבכורה, ומה אם הצעיר על ידי שהיה מצעיר את עסקיו זכה לבכורה, גדול שהוא מצעיר את עסקיו על אחת כמה וכמה.


ח. עריכה

[י, כו] " ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצר מות, "רבי הונא אמר מקום הוא ששמו חצר מות שהן אוכלים כרישים ולובשים כלי פפייר ומצפים למיתה בכל יום, רבי שמואל אמר אפילו כלי פפייר אין להם, ויהי מושבם ממשא, אלעזרבן פנחס אמר מישה, מיתה, מדי חולה, עילם גובבי, גוססות, חבל ימא תכלתא דבבל, צור צייר תכלתא דחבל ימא, רבי יהודה אומר בין הנהרות כגולה ליחוסים, באכה ספרה טפרי, הר הקדם, טורי מדינחא.

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.