בראשית רבה לד ט

ט.    [ עריכה ]

[ח, כ] "ויבן נח מזבח לה'", ויבן כתיב נתבונן, אמר מפני מה צווני הקב"ה וריבה בטהורים יותר מן הטמאים, אלא להקריב מהן קרבן, מיד ויקח מכל הבהמה הטהורה וגו', ר' אלעזר בן יעקב אומר על מזבח הגדול שבירושלים, ששם הקריב אדם הראשון שנאמר תהלים סט) ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס, וירח ה' את ריח הניחוח, רבי אליעזר ורבי יוסי בר חנינא רבי אליעזר אומר הקריבו בני נח שלמים, רבי יוסי בר חנינא אומר עולות הקריבו, אתיב ר"א לרבי יוסי בר חנינא והא כתיב (בראשית ד) והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן, מדבר שחלבו קרב מה עביד ליה רבי יוסי, מן שמניהון, אתיב רבי אליעזר לרבי יוסי בר חנינא והא כתיב (שמות כד) וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות ויזבחו שלמים וגו', מה עביד ליה רבי יוסי, שלמים בעורן בלא הפשט וניתוח, אתיב רבי אליעזר לר' יוסי בר חנינא והא כתיב (שמות יח) ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים, מה עביד ליה רבי יוסי בר חנינא, כמאן דאמר לאחר מתן תורה בא יתרו א"ר הונא איתפלגון רבי ינאי ור' חייא רבה, ר' ינאי אומר קודם מתן תורה בא, רבי חייא רבה אמר לאחר מתן תורה בא, א"ר חנינא ולא פליגי מאן דאמר קודם מתן תורה בא יתרו, הקריבו בני נח שלמים, ומ"ד אחר מתן תורה בא יתרו, עולות הקריבו, ודא מסייע לר"י בר חנינא דכתיב (שיר השירים ד) עורי צפון ובואי תימן, עורי צפון, זה העולה שהיתה נשחטת בצפון ומה הוא עורי, דבר שהיה ישן ונתעורר, ובואי תימן, אלו השלמים שהיו נשחטים בדרום, ומהו בואי דבר של חדוש, רבי יהושע בשם ר' לוי אמר קרא מסייעאליה לרבי יוסי בר חנינא (ויקרא ו) זאת תורת העולה היא העולה שהיו בני נח מקריבין וכי אתיא לשלמים כתיב זאת תורת זבח השלמים אשר הקריבו אין כתיב כאן, אלא אשר יקריבו מיכן ולהבא, "וירח ה' את ריח הניחוח", הריח ריחו של אברהם אבינו עולה מכבשן האש, וירח, ריח של חנניה מישאל ועזריה עולין מכבשן האש, משל לאוהבו של מלך שכיבדו, ושלח לו דורון נאה, דסקוס נאה, ועמד בנו ולא כיבדו, עמד בן בנו וכיבדו, א"ל מה דמי דורון דידך לדורון דסבך, וירח ה' הריח ריח דורו של שמד, רב שלום בשם ר' מנחמא בר זעירע אמר משל למלך שהיה מבקש לבנות לו פלטין על הים, ולא היה יודע היכן לבנותה ומצא צלוחית של פפולסמון והלך והריחה ובנה אותה עליה, הה"ד (תהלים כד) כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה, באיזה זכות בזכות (תהלים כד) דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה.