בראשית רבה לג א



א.    [ עריכה ]

"ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה וגו'" וכתיב (תהלים לו, ז): "צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה'"

רבי ישמעאל ורבי עקיבא

רבי ישמעאל אומר בזכות הצדיקים שקבלו את התורה שנתנה מהררי אל את עושה עמהם צדקה עד כהררי אל אבל רשעים שלא קיבלו את התורה שניתנה מהררי אל את מדקדק עמהם עד תהום רבה

ר"ע אומר אלו ואלו מדקדק עמהם עד תהום רבה מדקדק עם הצדיקים וגובה מהם מיעוט מעשים רעים שעשו בעוה"ז כדי להשפיע להם שלוה וליתן להם שכר טוב לעולם הבא משפיע שלוה לרשעים ונותן להם שכר מצות קלות שעשו בעוה"ז כדי להפרע מהן לעתיד לבא.

א"ר לוי משל את הצדיקים בדירתן ואת הרשעים בדירתן את הצדיקים בדירתן שנאמר (יחזקאל לד, יד): "במרעה טוב ארעה אותם ובהרי מרום ישראל יהיה נויהם" ואת הרשעים בדירתן (שם לא, טו) "כה אמר ה' אלהים ביום רדתו שאולה האבלתי כסיתי עליו את התהום"

ר"י בר רבי אמר הובלתי כתיב אין עושין כסוי לגיגית לא של כסף ולא של זהב ולא של נחושת אלא חרס לאותם שהם ממינה כך רשעים חשך גיהנם חשך תהום חשך הובלתי רשעים לגיהנם וכסיתי עליהם את התהום חשך יכסה חשך.

רבי יונתן בשם רבי יאשיה מסרס קרא צדקתך עד משפטיך כהררי אל עד תהום רבה מה הרים הללו אין להם סוף אף הצדיקים אין להם סוף למתן שכרן מה הרים הללו נכבשים לתהום שלא יעלה ויציף את העולם כך הם הצדיקים נכבשים על הפורענות שלא יצאו וישרפו את העולם ומה הרים הללו נזרעים ועושים פירות כך מעשיהם של צדיקים עושים פירות הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (ישעיה ג, י): "אמרו צדיק כי טוב וגו'" ומה תהום זה אין לו חקר כך אין לפורענותן של רשעים חקר הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (שם, יא) "אוי לרשע רע" ומה התהום הזה לא נזרע ולא עושה פירות כך אין מעשיהן של רשעים עושין פירות שאילו היו עושין פירות היו מחריבין את העולם


ריב"ל סליק לרומי חמא תמן עמודים מכוסים בטפיסין בצנה שלא יקרשו ובשרב שלא יתבקעו וכי הוה מהלך בשוקא חמא חד מסכן מכריך בחדא מחצלא ואית דאמרין פלגא מרדעת דחמרא על אותן העמודים קרא צדקתך כהררי אל הן דיהבת אשפע על אותו העני קרא משפטיך תהום רבה הן דמחיית גיית אלכסנדרוס מוקדן אזל לגבי מלכא קציא לאחורי הרי חשך ושלח ליה נפק ליה והוא טעין גידומי דדהב בגו דסקוס דדהב א"ל לממונך אנא צריך א"ל ולא היה לך מה מיכול בארעך דאתיית לך להדין א"ל לא אתית אלא בעיא למידע היך אתון דיינין

יתיב גביה יומא חדא אתא חד בר נש קבל על חבריה אמר הדין גברא זבן לי חדא קילקלתא ואשכחית בגוה סימתא ההוא דזבין אמר קילקלתא זבנית סימתא לא זבנית וההוא דזבן אמר קילקלתא ומה דבגוה זבנית אמר לחד מנייהו אית לך בר דכר א"ל הין ואמר לאוחרני אית לך ברתא נוקבא א"ל הין אמר להון זיל אסיב דין לדין והוי ממונא לתרויהון חמתיה יתיב תמה א"ל מה לא דיינית טב א"ל אין

אמר ליה אלו היה גבכון היך הויתון דיינין א"ל קטלין דין ודין ומלכותא נסבא ממונא דתרויהון


א"ל אית גבכון מטר נחית א"ל הין א"ל אית גבכון שמשא דנח א"ל הין א"ל אית גבכון בעיר דקיק א"ל הן א"ל תיפח רוחיה דההוא גברא לא בזכותכון נחית מטר ולא בזכותכון שמשא דנחה עליכון אלא בזכותיה דבעירא דכתיב "אדם ובהמה תושיע ה'" אדם בזכות בהמה תושיע ה'.


רבי יהודה בר סימון פתר קרייה בנח אמר הקב"ה צדקה שעשיתי עם נח בתיבה לא עשיתי עמו אלא עם הררי אל שנאמר "ותנח התיבה בחדש השביעי וגו'" "משפטיך תהום רבה" יסורין שהבאתי על דורו לא הבאתי עליהן אלא מתהום רבה שנאמר נבקעו וגו' וכשזכרתי לו לא לו לבדו הזכרתי אלא לו ולכל שיש עמו בתיבה הדא הוא דכתיב "ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה וגו'":