בראשית רבה כו ז

ז.    [ עריכה ]

הנפלים היו בארץ בימים ההם ז' שמות נקראו להם:

  1. אימים,
  2. רפאים,
  3. גבורים,
  4. זמזומים,
  5. ענקים,
  6. עוים,
  7. נפילים.

אימים, שכל מי שראה אותן היתה אימתן נופלת עליו. רפאים, שכל מי שראה אותן היה לבו רפה כשעוה.

גבורים. רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן אמר: מוח קוליתו של אחד מהם, היתה נמדדת י"ח אמה.

זמזומים. אמר רבי יוסי בר חנינא: מנטרומין מגיסטי מלחמה.

ענקים. רבנן ורבי אחא, רבנן אמרו: שהיו מרבים ענקים על גבי ענקים (פירש תכשיטין).

רבי אחא אמר: שהיו עונקים גלגל חמה ואומרים: הורד לנו גשמים!

עוים, שצדו את העולם ושהוצדו מן העולם, שגרמו לעולם שיצוד, היך מה דאת אמר (יחזקאל נא) עוה עוה, עוה אשימנה.

אר' אלעזר בר' שמעון: שהיו בקיאים בעפרות כנחשים. בגלילא צוחין לחויא איויא.

נפלים, שהפילו את העולם ושנפלו מן העולם ושמלאו את העולם נפלים בזנות שלהם, וגם אחרי כן.

יהודה בר רבי אמי אמר: אחראי לא ילפון מן קדמאי. דור המבול לא לקחו מוסר מדור אנוש ודור הפלגה מדור המבול, (בראשית ו) וגם אחרי כן, אשר יבואו בני האלהים אל בנות האדם.

אמר רבי ברכיה: היתה אשה יוצאת בשוק והיתה רואה בחור ומתאוה לו והיתה הולכת ומשמשת את מטתה והיתה מעמדת בחור, כיוצא בו אנשי השם.

אמר רבי אחא: (איוב ל): בני נבל גם בני בלי שם, ואת אמרת אנשי השם?! אלא שהשימו את העולם ושהושמו מן העולם, ושגרמו לעולם שישום.

רבי לוי בשם ר' שמואל בר נחמן אמר: אנשים שנתפרשו שמותן למעלן. דאמר ר' יהושע בן לוי: כל השמות הללו לשון מרדות הן, עירד, עורדן אני מן העולם. מחויאל, מוחן אני מן העולם. מתושאל, מתישן אני מן העולם. מה לי ללמך ולתולדותיו?!

אמר רבי יוחנן: המה הגבורים, אשר מעולם אנשי השם. ומי פירש מעשיהן? אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי.

רבי אומר: אילו לא בא איוב לעולם, אלא לפרש לנו מעשה המבול, דיו.

אמר רבי חנין: אילו לא בא אליהו אלא לפרש לנו מעשה ירידת הגשמים דיו. דאמר רבי יוחנן: כל אורה שנאמר באליהוא, אינה אלא בירידת גשמים.

רבי הושעיה רבה אמר: אינה אלא במתן תורה. כמה דאת אמר: (משלי טו): כי נר מצוה ותורה אור.

רבי אחא בשם רבי יהושע בן לוי אמר: קשה היא המחלוקת, כדור המבול. נאמר כאן אנשי השם ונאמר להלן (במדבר טז): קריאי מועד אנשי שם. מה אנשי השם, שנאמר להלן מחלוקת, אף אנשי שם שנאמר כאן, מחלוקת.