המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"בושסכם" - כמו בוססכם על דל שאתם רומסין ורופסים על ראשו כמו בוססו את חלקתי (שם יב)
"ומשאת בר תקחו" - זקיפת מלווה שהפקעתם עליהם השערים למכור להם תבואה בריבית כדי ליטול נחלתם מהם לפיכך בתי' וכרמים אשר בניתם ונטעתם על אותן הנחלות לא יתקיימו בידכם ומשאת ל' משא שמכבידים עליהם
"יען בושסכם" - בעבור שרמיסת רגליכם הוא על הדל ותגזלו ממנו המשא של תבואה שעל שכמו לזה בתי הגזית שבניתם והרי הם שלכם ואעפ"כ לא תשבו בם כי האויב יקחום וכן כרמים חמודי' שנטעתם ושלכם המה ועכ"ז לא תשתו אתם את יינם כ"א האויב
מצודת ציון
"בושסכם" - כמו בוססכם והוא ענין רמיסה כמו בוססו את חלקתי (ירמיהו יב)
"לכן", כה אמר ה', כי אם היו שומעים תוכחה היה ממתין להם עדיין אולי ישובו, אבל אחר שאין תקוה שישובו גזר ה' ואמר "יען בושסכם על דל", וע"י מה שאתם בוססים ושוסים את הדל עי"ז "משאת בר תקחו ממנו", ומן החמס הזה שאתם לוקחים תבואת הדל "בתי גזית בניתם", לכן "לא תשבו בם", וכן מן החמס שאתם בוססים את הדל "כרמי חמד נטעתם", לכן "לא תשתו את יינם", כי תלכו בגולה וזה ראוי לכם מדה כנגד מדה:
ביאור המילות
"בושסכם", כמו בוססכם בחילוף שי"ן בסמ"ך, והוא מבנין מרובע:
@85(יב) "פשעיכם, חטאתיכם". הבדלם מבואר בכ"מ, שפשע הוא מצד המרד, וחטאת מצד התאוה או השגגה, ועי' באה"ע:
"כפר", הוא תמיד לפדות מדיני נפשות, וזה א' מן ההבדלים שבינו ובין שוחד:
