בעל הטורים על התורה/דברים/יז
(א) כל דבר רע כי תועבת. לוסר לך כל המנבל את פיו נקרא תועבה ושנאוי:
כל דבר רע. וכתיב בתריה איש או אשה אשר יעשה את הרע וגו' וילך ויעבוד אלהים אחרים לומר שהדיבור והמחשבה בעכו"ם מצטרפים למעשה:
(ו) על פי שנים עדים. פ"א כפולה לומר דוקא מפיהם ולא מפי כתבם:
יומת המת. הרשעים בחייהם נקראים מתים:
(ח) כי יפלא. פ"א כפולה ועקומה לו' במופלא שבב"ד ואינו חייב כי אם בתורה שבע"פ. ב"פ השופט בפרשה שהם בגי' שבעים סנהדרין שצריך שימרה על ב"ד הגדול:
(יג) וכל העם ישמעו ויראו. וסמיך ליה אשימה עלי מלך שכן כתיב במלך כל איש אשר ימרה את פיך:
ולא יזידון עוד. וסמיך ליה אשימה עלי מלך שכן אמר דוד להכרית מעיר ה' כל פועלי און:
(יד) כי תבוא. בגימ' בימי שמואל:
וישבתה. מלא ה"א לאחר ה' דורות שאלו מלך:
ככל הגוים אשר סביבותי. ולכך שאלו מלך בימי שמואל כי עד עתה לא היה לפלשתים מלך אלא סרנים. אחר פרשת עכו"ם ואשרה כתיב פרשת מלך לומר שהמלך מצווה להסיר האשרות ולבער עכו"ם:
(טו) שום תשים עליך. בגי' שלשים מעלות. לומר שהמלכות נקנית בל' מעלות:
מקרב אחיך. בגימט' משבט יהודה:
(כ) לבלתי רום לבבו מאחיו. הפ' מתחיל ומסיים בל' רמז שיצא מלכות מיהודה ששמו עולה ל' ול' מעלות במלכות ודוד בן ל' שנה במלכו ולכך אמר שירה שמתחלת בל' והוא למנצח לעבד ה' לדוד:
למען יאריך ימים. מלך שמלך בן ל' יאריך ימים ולא שאול. ולכך סמך לא יהיה לכהנים ואחריו פרשת אוב דמשום מעשה דנוב עיר הכהנים ומשום ששאל באוב נטרד ממלכותו: