בני יששכר מאמרי חודש תשרי/מאמר ז

מאמר הקודם - בני יששכר - מאמרי חודש תשרי - מאמר הבא

מאמר ז - וידוי דברים

בו יתבאר ענייני מצות הוידוי ביום הכפורים ובעשרת ימי תשובה, וכן בכל הימים אשר השב נותן אל לבו לשוב, רק להיות עיקר הווידוי מצוותה ביום הקדוש הלזה, על כן יחדתי לזה כאן מאמר בפני עצמו, הגם שמבואר כבר כמה עניינים במאמר גדולה תשובה, עם כל זה להיות הווידוי הוא מצות היום – על כן הצגתי כמה עניינים פה. וקראתי שם המאמר וידוי דברים:

א

וכפר בעדו וכו' (ויקרא טז, יז). דרשו חז"ל, הוא הווידוי, שהוא עיקר הכפרה על פי התורה (יומא לו, ב), עיין במאמר גדולה תשובה ותמצא שם דברים נחמדים בפרשת התשובה. ולהורות נתן, שעיקר הכפרה בווידוי האמיתיות, עיין שם ותבין:

ב

במדרש ויקרא פ"ג, אמר ר' ביבי בר אביי: כיצד אדם צריך להתוודות ערב יום כיפורים? צריך לומר: מודה אני וכו', כל רע שעשיתי לפניך, בדרך רע הייתי עומד, וכל מה שעשיתי לא אעשה עוד כמוהו, יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שתמחול לי על כל עוונותי ותסלח לי על כל פשעי ותכפר לי על כל חטאתי, עכ"ל. ומן הראוי להתבונן, מהו הפירוש כל רע שעשיתי לפניך בדרך רע הייתי עומד, ומהו התנצלות הלזה?

ונראה לי הפירוש, על פי מה שכתב הרב הגדול בעל גור אריה על הא דקיבלו חז"ל: בישראל הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה, ורעה אינה מצרפה למעשה, ובגוי הוא להיפוך (קידושין מ, א). וקשה, וכי משוא פנים יש בדבר? ותירץ, דעצם הנפש בישראל הוא טוב בעצם, והרע חס ושלום הוא אצלו במקרה, והנה ידוע דהמקרה אינו מתמיד, רק הוא מקרה לפי שעה, מה שאין כן עצם הוא טבע קיים. והנה נפשות אומות העולם הוא בהיפוך, רע בעצם, ואם תמצא בהם איזה טוב הוא במקרה. על כן הנה ישראל, אשר עצם שלו הוא טוב, כיוון שמחשב לעשות טוב, הגם שלא גמר במעשה להוציא הטוב ההיא מן הכח אל הפועל, אנן סהדי שהיה אנוס בדבר, ואילו לא היה אנוס – בוודאי היה גומר מעשה הטוב ההוא, דהרי היא העצם שלו. ואם יחשב ברע חס ושלום, אנן סהדי שאינו רוצה בשלימות לעשות המעשה, רק שהיה לו לפי שעה מחשבה רעה, ועל כן כל זמן שלא גמר במעשה אינו מצורף לעוון, ובגוי הוא להיפוך: