בני אהובה/הלכות אישות/יב/כא
הלכות אישות/יב/כא
הרי שעמדה בדין וכו'. עיין בר"ן ובמ"מ שביארו דברי רבינו הרמב"ם ולא נשאר שום קושיא כלל איברא עדיין יש לדקדק מה פריך בגמרא טעמא דמיאנה הא לא מיאנה ולותה משלם וקשיא לשמואל דממה נפשך אי הבעל מכחישה ואומר דאינו חייב לה דאמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך או דהתפיס צררי לכו"ע פטור אפילו בגדולה ואי מיירי דהבעל מודה דחייב לה א"כ מה קשיא לשמואל וכי בזו נחלקו רב ושמואל וצ"ל כהנ"ל דלא ס"ל להרמב"ם כהרמ"ה רק ס"ל קטן שלוה אינו חייב כלל וא"כ קשיא מה איריא מיאנה אפילו לא מיאנה נמי דהא ליכא כאן שעבודא דר' נתן כלל ועל כרחך צ"ל דבי"ד פסקו לה ונתנו לה רשות להלות מעות וברשות בי"ד לותה ומידי דהוי שהלוה לאפטרופס ובודאי דיד בי"ד עדיפי מאפוטרופוס והמלוה לה שליחותו דבי"ד עבד ולפי זה דעל כרחך מיירי דפסקו לה בי"ד קושיית הגמרא שפיר בשלמא לרב ישנו במציאות דפסקו לה הבי"ד אבל לשמואל אינו במציאות דפסקו לה בי"ד דהא ס"ל אין פוסקין וכו' ואתי שפיר.