בני אהובה/הלכות אישות/ז/ט
הלכות אישות/ז/ט
קדשה על מנת שאין בה מומין וכו'. עיין במ"מ במה שכתב בשם הרשב"א דפסק דלא כירושלמי דלא חוששין שמא אחר שתנשא לאחר תלך אצל חכם ויתיר את נדרה ונמצאו קידושין ראשונים חלין למפרע לפי שאינה עשויה לקלקל את עצמה ואת בניה שהיה לה מן השני ומותרת לינשא לכתחילה בלי גט מהראשון והנה בשו"ע סימן ל"ט סעיף א' חשש ופסק כדברי רבינו ירוחם דאסורה בלי גט שמא תלך וכו' איברא דקשיא לדברי רי"ו דהוא פסק מקודם כדעת התוס' במסכת כתובות דף ע"ד ע"ב בד"ה חכם עוקר הנדר וכו' דאם נודע לבעל נדריה לא מהני אח"כ התרת חכם וא"כ ליכא למיחש לחשש הירושלמי והבית שמואל סימן ל"ט ס"ק ד' רוצה לומר דתרווייהו איתניהו דבירושלמי מיירי דלא נודע לבעל ודחק עצמו בדברי הר"ן דכתב דהך דירושלמי סותרים לדעת התוס' ולא הבנתי דבריו דאיך אפשר לקיים שניהם דהא בירושלמי אמר והלכה ונשאת ותלך לחכם להתיר ואטו בשופטנא עסקינן שקיבלה קידושין מבעלה ותלך ותהיה לאיש אחר מבלי גלות אוזן בעלה שבשביל כך יוצאה מאתו בלי גט כי קידושיו בטלין מחמת שהיה עליה נדרים ועוד דהא מצריך בשביל חשש זה גט והאשה אינה מתגרשת רק מרצון הבעל וא"כ צריך ידיעת הבעל לנתינת הגט ואתה מודיע לו טיב ביטול הקידושין וטעם ביטולו וא"כ גט זה למה כיון שנודע לו קודם שנשאת לאחר הרי אי אפשר לה לילך לחכם ולבטל תנאי מעיקרו לדעת התוס' ועד שאתה אומר לבעל ליתן גט אמור לו טעם נתינת הגט והיא פנויה בלי גט וזה ברור בר"ן וברשב"א לקידושין. איברא הרא"ש ורי"ו דהעתיקו תרווייהו דברי התוס' והירושלמי קשיא.
ונראה לי לומר דלא להלכה הביאו הירושלמי דהא כיון דפסקו כהתוס' אזדא הוכחת הירושלמי רק הביאו דבריו דחוששין לקלקלה ללמוד ממנו למקום אחר והיינו בהתנה עמה בפירוש שאם תלך לחכם אף אחר שנודע לו ותתיר שיהיו קידושיו קידושין והיא לא הלכה קודם שנשאת לאחר ולדעת הרשב"א החולק על הירושלמי דלא חיישינן דתקלקל עצמה ובניה מותרת לינשא בלי גט אמנם לדעת ירושלמי דחושש לקלקלה בזו צריכה גט דאולי אח"כ תלך ותקלקל בניה או דנפק"מ באיש שהיו עליו נדרים והיא התנה עמו ע"מ שאין עליו נדרים דבהא ודאי מודים התוס' אף דנודע לה קודם שהלך הוא אצל חכם דמקודשת דאשה בכל דהוא ניחא לה ומעתה אם לא הלך עדיין לדעת הירושלמי דחוששין לקלקלה גם בזה יש לחוש דהבעל יתיר אח"כ נדרו ותהיה מקודשת למפרע ובניה ממזרים ואפשר דלכך הרבינו ירוחם בהעתיקו דברי התוס' ודברי הירושלמי הנ"ל הפסיק בינתיים בהך דינא דבעל שהיה עליו נדרים ומומין ללמדינו דהך דינא דירושלמי לא נפק"מ לעניין נדרים דאשה רק לעניין נדרים דבעל.
וכתב השלטי גיבורים דיש להחמיר אף בהלכה אצל חכם להתיר דספק קידושין הם ותמה הבית שמואל עליו סימן ל"ט ס"ק ו' מה ספק קידושין יש כאן ונראה לי דס"ל להש"ג משום דהא דתנן בגיטין דף מ"ה המוציא אשתו משום נדר לא יחזיר יש שם בגמרא שני פירושים אי משום קלקולה דאדם רוצה שתתבזה אשתו בבי"ד כדאיתא בהמדיר אי משום שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בנדרים ולהך לישנא יש לומר דת"ק דסבר דלא יחזיר ס"ל דאף בהתיר לה החכם אינה מקודשת דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד וליכא חשש קלקול רק חשש פריצות וא"כ הרי כאן חשש ביטול קידושין כיון דאינו רוצה שתתבזה בב"ד ולכך הדבר ספק ועיין ברמב"ם פרק עשירי מהלכות גירושין הלכה י"ב ובמ"מ שם שחששו לשני הפירושים דאתמר בגמרא עיי"ש.