בני אהובה/הלכות אישות/ה/כד
הלכות אישות/ה/כד
האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שתחזירי לי וכו'. עיין בבית שמואל סימן כ"ט ס"ק א' דנמשך אחרי דברי בית הילל דס"ל דלהתוס' דהקשו באתרוג הא לא כפליה לתנאי ותירצו דהוי אומדנא דמוכח ואין צריך תנאי כפול והוא במסכת קידושין דף ו' ע"ב בתוס' בד"ה לא החזירו וכו' וס"ל לבית הילל ובית שמואל דה"ה באשה נמי אין צריך לתנאי כפול דהא כל הסוגיא איירי בענין אחד עיי"ש ולענ"ד נראה דמעולם לא עלה על דעת התוס' דלא בעינן תנאי כפול בקידושין ופדיון הבן דמה אומדנא איכא הכא בשלמא באתרוג איכא אומדנא דצריך להיות שלו לצאת בו כמו שכתב הב"ש גופיה משא"כ בקידושין ובפרטות בפדיון הבן דמחויב מהתורה לתת לכהן חמשה סלעים מה אומדנא יש כאן דכוונתו לקיים התנאי ושעיקר נתינתו היה על מנת להחזיר רק דהתוס' ס"ל דודאי בקידושין ובפדיון הבן מיירי בכפליה לתנאי אמנם באתרוג דקאמר רבא הילך אתרוג ע"מ שתחזירי לי נטלו והחזירו יצא לא החזירו לא יצא ואי כוונת רבא רק להודיענו דיוצא באתרוג הניתן במתנה על מנת להחזיר לא הו"ל למימר רק נטלו והחזירו יצא מה זה דקאמר לא החזירו לא יצא אי מיירי דכפליה לתנאי דפשיטא אי כפליה לתנאי ואמר בפירש אם לא תחזירי לי לא יהא שלך פשיטא דאי לא מקיים תנאו דלא יצא וכי לא ידעינן דכל תנאי שבממון קיים ועל כרחך צ"ל דגם בזה טובא קמ"ל דמיירי דלא כפליה לתנאי ואעפ"כ אי לא קיים תנאו לא יצא ועל זה הקשה התוס' דבאמת למה לא יצא כיון דאין כאן תנאי כפול התנאי בטל והמעשה קיים ותירצו דרבא קמ"ל דבאתרוג לא בעינן תנאי כפול משום דהוי אומדנא דמוכח וכל זה ברור ופשוט ועיין במסכת גיטין דף ע"ה ע"א בתוס' בד"ה אלא אמר רבא וכו' שכתבו להדיא דמילתיה דרבא אפילו באתרוג מיירי בכפליה לתנאו עיין שם.