ב"ה אלטאנא, יום ב' ה' תמוז תרכ"ז לפ"ק. לחתני הרה"ג וכו' מ"ה משה ארי' ב"ב הלוי נ"י אב"ד דק"ק קיססינגען יע"א. על דבר שאלתך באם יש חשש פסול בעדי קידושין הממונים מקהל אם יש תקנה לזה כבר הודעתיך שיש תקנה שיאמר המסדר קידושין קודם שיקדש החתן שכל מי שכשר להעיד יראה הקידושין ובזה הוציא הפסולים מכלל העדות ואע"פ שהמקדש לא ייחד העדים אין בזה חשש שמצד דין דגמרא לא צריך לייחד עדים כלל אלא כל שקדש בפני עדים כשרים מקודשת כדמוכח בכמה דוכתי' ומה שמייחדים עדים לקידושין בזה"ז הוא ע"פ מה שכתב הר"פ בהגהת הסמ"ק הביאו הש"ך בח"מ (סי' ל"ו ס"ק ח') וז"ל צריך לברר עדים בגטין וקדושין דאל"כ רגילות הוא ששם עומדים קרובים ועדותן בטלה וכן פירשו רבותינו וכן נהגו העולם עכ"ל ולכן כשמזמין המסדר קידושין לכל מי שכשר להעיד הרי הוציא הפסולים מן הכלל ואפילו יכוונו להעיד לא הוי כנמצא בהם קרוב או פסול לבטל עדות הכשרים כיון שהוא לא זמנם וכמו שכתב הש"ך (שם) ולענין מה שהקשו התוספ' והרא"ש היאך תמצא גטין וקידושין כשרים שנעשו בפומבי במעמד קרובים י"ל דלדידן פשיטא דכשר דהא מזמנים עדים כשרים מיוחדים לכך וא"כ פשיטא דהקרובים אינם מכוונים להעיד ואפילו יכוונו להעיד אינם פוסלים כיון דמזמנים עדים לכך הרי אנו מוציאין כל האחרים מכלל העדות ולאו כל כמינייהו דקרובים ופסולים להיות עדות בעל כרחנו עכ"ל ולכן כל שאומר בפי' שרק הכשרים יהיו עדים הרי הוציא הפסולים מכלל העדות אכן זה דוקא בלא ייחד הפסולים להיות עדים אבל בייחד אותם אז לא מועיל עדות הכשרים כנראה מדברי הש"ך הנ"ל וכ"כ גם בשו"ת חות יאיר סי' י"ט דהוי נמצא א' מהם קרוב או פסול דפוסל עדות הכשרים אפילו לא העיד בב"ד כמסקנת רוב הפוסקים. ומה שפקפקת על תקנה זו ממה שמבואר באהע"ז (סי' מ"ב ס' ד') שצריכים המקדש והמתקדשת לראות את העדים כבר השבת לנכון שזה דוקא לאפוקי אם יסברו שאין כאן עדים כלל שאז י"ל שהמתקדשת לא כוונה לקידושין שידעה שאין קידושין מועילים בלא עדים אבל בשיודעים שיש כאן עדים אין קפידא שידעו מי הם וכן נראה משו"ת הריב"ש (סי' רס"ו) שכתב אבל מכ"מ צריכה שהאשה תראה שיש שם עדים אבל כשאינה רואה שיש שם עדים אין ראי' שמקבלת אותם בתורת קידושין ואף אם שמעו מפי' שהיא מקבלת אותם בתורת קידושין אינה ראי' שנתרצית בקידושין אלא שאומרת כן מפני שסבורה שאין שם עדים ויודעת שהמקדש בלא קידושין אין חוששין לקידושיו עכ"ל הרי שכל קפידא שיראו את העדים הוא רק למען ידעו שיש שם עדים אבל לא בעינן שיכירו את העדים ויתנו עיניהם עליהם והנה הב"ש ס"ק י"א אחר שהביא הב' דיעות דלמהר"ם פאדוא אם כוונתם לשם קידושין אפילו לא ראו העדים מהני ולדעת מהרי"ט לא מהני כתב שיש נפקותא בין ב' הדעות אם קדש בפני עדים פסולים שלא נודע פסולם וב' עדים כשרים ראו מאחורי הגדר שלא ידעו המקדש והמתקדשת מהם דלדעת המהר"ם מקודשת ולדעת מהרי"ט אינה מקודשת ע"ש ולענ"ד לא בלבד לדעת המהר"ם הוי קידושין מעליא אם ידעו שיש כאן עדים כשרים ולא ראו אותם אלא אפילו למהרי"ט דדוקא בנדון הב"ש שסמכו המקדש והמתקדשת על העדים הפסולים ולא ידעו כלל שיש כאן עדים אחרים כתב שפיר שאין כאן קידושין אבל בשידעו שיש כאן עדים כשרים רק שלא ראו אותם בזה ודאי הוי קידושין ולכן לענ"ד אפילו עמדו העדים מן הצד של המקדש או המתקדשת אין קפידא דאל"כ הי' צריך להזהיר להמקדש והמתקדשת שיראו בשעת קידושין על העדים ומעולם לא ראיתי ולא שמעתי מרבותי שהקפידו על זה או שהראו להם העדים למען יכירו אותם אלא במה שאומרים בפניהם להעדים שיראו הקידושין די בזה שעי"ז יודעים המקדש והמתקדשת שיש כאן עדים שרואים הקידושין ולכן כשאומר המסדר קידושין שכל הכשר להעיד יראה הקידושין ושמעו המקוהמ"ת כן אין כאן חשש איסור לענ"ד ובפרט לעת הצורך. ועל דבר שאלתך אם המסדר קידושין יכול להיות אחד מן העדים באשר ששמעת מאביך הגאון נ"י שלא יעשה כן אם לא שמוחל על שכר ס"ק בלב שלם דאל"כ הוי נוגע הנה משו"ת חות יאיר סי' י"ט נראה שפשוט לו שהמסדר קידושין יכול להיות עד שכתב וז"ל תמה אני מה זו שאלה הלא המסדר קידושין כהר"ז קירוויילער הי' מקרא להחתן מלה במלה והוא צופה ומביט וכו' ע"ש ומה זו תימה אולי קבל המס"ק שכר כנהוג אע"כ דלא מקרי זה נוגע ולענ"ד עדים המס"ק לעד מאחר דבאחר יש חשש ליקח שכר עדות דאע"ג דלפי המבואר בח"מ סי' ל"ד ס' י"ח ברמ"א שמי שאינו מחוייב להעיד והולך שם לראות ולהעיד מותר ליטול שכר עדותו הרי כבר העיר הש"ך על מה שכתב הרמ"א באהע"ז סי' ק"ל סכ"א לענין עדי גט שלא יכולים לקבל יותר משכר בטלה אם לא שיש עוד טעמים אחרים מה שלא שייך בעדי קידושין והרי המס"ק מקבל שכרו בשביל הסידור קידושין ומעיד בחנם ומסתמא כוונת מר אביך שכר בעד ס"ק ובזה נוגע בעדותו ולענ"ד יש להשיב דמסתמא שכר בעד ס"ק ובזה ובזה נוגע בעדותו ולענ"ד יש להשיב דמסתמא גם בלא עדות המס"ק יהי' עוד אחר כשר כאן להכשיר הקידושין ואפילו נימא שכולם פסולים ורק ע"י עדותו נעשה הקידושין בהכשר מכ"מ יש לו לקבל שכר ס"ק דהועיל להזוג כשמקדש שנית בפני עדים כשרים שלא צריך להיות בחופה בעשרה ולא צריך שנית ברכות אירוסין ונשואין כמבואר באהע"ז (סי' ס"א ס' א') ברמ"א אם קידש בטעות והי' לו נישואין עמה אע"פ שחוזר ומקדשה א"צ לברך שנית ז' ברכות עכ"ל וכבר כתבתי במ"א (סי' ק"מ) שה"ה שא"צ ברכת אירוסין ולא בעשרה רק שיקדש בינו לבינה לפני ב' עדים ולכן דל עדות המס"ק מכ"מ עשה את שלו לסדר קידושין בפני עשרה ולברך ברכת אירוסין אשר על זה מקבל שכרו וא"כ כשמעיד לא הוי נוגע במה שמקבל שכרו, כנלענ"ד, הקטן יעקב.