בנין ציון/קמב
ב"ה אלטאנא, יום ב' ז"ך מנחם תרכ"ד לפ"ק. להרה"ג וכו' מ"ה שמואל נ"י ראש ב"ד בק"ק מעזריטש יע"א.
מה ששאל מעכ"ת נ"י ממני לחוות דעתי אודות מעשה שאירע שזה כחמשה שנים עבר דרך קהלתו איש אחד מבישגראייע שולח ביד פשעו מאת הממשלה לארץ גזירה ובא לב"ד להגיד כי רצונו לשלוח גט לאשתו וסדרו לו ב"ד את הגט ומסר הוא בעצמו את הגט לשליח להולכה אשר עשה ובבא השליח עם הגט למקום האשה ראו כי נכתב שם אבי האשה בשינוי גמור ממש לשם אחר והשינוי הי' ע"פ הבעל כי הוא צוה לכתוב כן ובא השליח לחזרה עם הגט ולא ניתן הגט ליד האשה ומורה אחד רוצה להתיר ליתן הגט הזה עם עוד גט אחר שנכתב בו שם האב כראוי ליד האשה אם יש לסמוך עליו.
תשובה – הגם שמקום עיגון הוא אין אני רואה שום היתר בזה שמה שכתב שהמורה רצה לסמוך על תשובת עבודת הגרשוני (סי' נה) שהכשיר גט שבא ממרחקים שנשתנה שם אבי האשה במקום עיגון אין אני רואה שום סמך בזה שכבר חלקו על היתר זה בשו"ת כנסת יחזקאל (סי' ע') ובשו"ת צמח צדק (סי' פ"ג) שכתבו ח"ו לסמוך על גט זה והצ"צ כתב לשרוף הגט שלא יבא אחד ויכשל בו להתיר ליתן אותו גם בבית מאיר סי' קי"ז חולק על עבודת הגרשוני גם בשו"ת נו"ב סי' פ"ט כתב דגט שנכתב בת פלוני הכהן והוא אינו כהן שהוא פסול וכן כתב בשו"ת ר"ע איגר ז"ל דגט שנכתב בו בת פלוני הלוי ולא הי' לוי שהוא פסול ואפילו במקום עיגון לא רצו כל הפוסקים הללו לסמוך על שו"ת עבודת הגרשוני ומי יערב לבו לסמוך על דעת יחידית נגד כל הגדולים החולקים עליו ובפרט אחר שכתב הכנסת יחזקאל שבעל עבודת הגרשוני עצמו לא כתב להתיר רק לצדד וסיים שלא יועיל עד שיסכים חותנו בעל צ"צ והרב צ"צ לא הסכים עמו אלא גזר לשרוף הגט ולא עוד אלא שבנדון זה גרע מנדון של עבה"ג ששם נכתב השם בטעות מהסופר אבל הכא שהבעל קרא שם אבי האשה בשקר יש חשש כמש"כ הצ"צ וז"ל יש לחוש דלא נתכוון לגרש אשתו כלל ולכך שינה את שם אבי' והרי אין כאן גירושין כלל לאשתו פלונית בת נתן שהיא אשתו באמת לכך ודאי דבכה"ג ליכא מאן דפליג דאין כאן גט כלל לאשה הזאת עכ"ל ומטעם זה אין מקום ג"כ להיתר אחר שהזכיר מעכ"ת נ"י בשם המורה ע"פ מה שכתב בשו"ת פני יהושע חלק שני בסי' פ"ב במעשה שנכתב בגט שם אבי האשה אלעזר ושמו באמת אליעזר והתיר ליתן להאשה גט זה עם עוד גט אחר שנכתב שם אבי האשה אליעזר וטעמו כיון דמנהגנו האידנא ע"פ תקנות ר"י בעל התוספ' לצוות להסופר לכתוב כ"כ גיטין אפילו עד מאה עד שיצא אחד שיוכשר בעיני הרב ולכל מי שיראה לו כמבואר אהע"ז (סי' קכ"ב) וא"כ בכה"ג הרמב"ם נמי מודה שיכולין לכתוב גט אחר עכ"ד וע"פ הנ"ל אין זה דמיון לנדון דכאן ששם נכתב בטעות מהסופר אבל הכא שהוא צו' לכתוב בשם שקר הרי יש לחוש דבכוונה צוה כן ולא הי' רוצה לגרש אשתו כלל וא"כ גם לסופר לא צו' לגרש אשתו באמת.
אכן מלבד זה אין לסמוך על היתר זה כלל דלפי מה שהעתיק מעכ"ת נ"י דברי הפ"י (כי השו"ת חלק שני עוד לא ראיתי') נראה דעיקר סמיכתו הי' דשם זה אם אליעזר או אלעזר לא נתברר איזה שם הוא העיקר ועכ"פ אין חשש לעז בזה דהעולם אינם מבחינים בשינוי זה מה שלא שייך בנדון השאלה שהי' השינוי שינוי הניכר לכל וגם הרי כתב הפ"י שלא רצה לסמוך עד שיסכימו גדולי המורים ומי יודע אם הסכימו. ואמנם הגם שיודע אני בעצמי שאפילו מקטני המורים אינני לא אחריש מלהזכיר שפסק הפ"י לא זכיתי להבין שאע"פ שבשעת הדחק יכול לצוות לסופר לכתוב גט ולעדים לחתום מבלי שימסור בעצמו ליד השליח להולכה שמינה הרי עכ"פ פורט שם האשה עם שם אבי' ובזה ממנה הסופר לכתוב אפילו הרבה גטין עד שיהי' אחד מהם כשר אבל הרי לא הרשה להסופר לכתוב גט בשם אחר שלא הזכיר וא"כ אם מינה לסופר לכתוב מאה גטין בשם רחל בת ראובן ושמה רחל בת שמעון הרי לזה לא מינה אותו לשליח ומה יועיל אם יכתוב הסופר עתה גט בשם שמעון כיון שלא נתמנה מהבעל לזה ואם הגט הראשון שהבעל עצמו מסר ליד שליח אינו כשר כש"כ דגט זה לא יכשר דלזה לא נתמנה מהבעל לשליח לא הוא ולא הסופר ולא העדים כמבואר ברמ"א סי' קכ"ב בשם הרמב"ן והרשב"א דאם מסר הבעל בעצמו לשליח לא יכולים לכתוב גט אחר בנמצא פסול. אכן בנדון השאלה כל הדברים האלה בלא"ה הם למותר שכפי מה שכתב מעכ"ת נ"י בקהלתו אין המנהג לצוות להסופר לכתוב כ"כ גטין עד שיהי' כשר בעיני הרב וגם בהגט של נדון השאלה לא הגיד הבעל להסופר כן א"כ הרי נפל היתר זה לבירא ותמהתי איך יסמוך המורה על זה ואולי לא נודע לו זה. עכ"פ מכל הלין נלענ"ד שגט זה פסול הוא ואפילו ניתן כבר עם גט אחר ליד האשה אין לה היתר להנשא עד שתקבל גט כשר מבעלה. כנלענ"ד, הקטן יעקב.