ב"ה אלטאנא, יום ב' א' דר"ח טבת תרכ"ו לפ"ק. לחתני הרה"ג וכו' מ"ה יוסף איזאקזאהן נ"י אב"ד דק"ק ראטטערדאם יע"א. על דבר השאלה הבאה לידך שהמנהג שם שהחתן קודם החופה מוסר טבעת קידושין להנאמן והוא מוסרו לרב המסדר קידושין להראותו לפני הקידושין אל העדים שיש בו שו' פרוטה כמנהג אשכנז ע"פ מהרי"ל ואירע מקרה ששני חתנים עשו חופה זה אחר זה ושניהם מסרו הטבעות שלהם להנאמן והרב מסר לכל א' הטבעת שלו קודם הקידושין כמנהג ויהי אחרי כלות החופות אמר האחד להרב ראיתי עתה שהנאמן החליף הטבעות ונתן לי הטבעת של החתן האחר והאחר ג"כ הכיר טעות זה וכששמעו שיהי' בזה חשש בהקידושין באשר שכל אחד מהם קידש בטבעת שאינו שלו אמרו הרי אנו רואין הדבר כאלו החלפנו הטבעות קודם הקידושין ושלי שלו ושלו שלי באשר שאין חילוף בשוין רק משונים מעט להכירן, מה הדין של קידושין הללו. תשובה – שני הקידושין ודאי אינם קידושין כלל באשר שכל אחד קידש בטבעת שאינו שלו ומה שאמרו אנו רואין כאלו החלפנו למפרע זה אינו מועיל דלא אמרינן הוברר הדבר למפרע שכל אחד קידש בשלו דקיימא לן בדאורייתא אין ברירה כדמסקינן ביצה (דף ל"ח) ועוד דהכא אפילו למ"ד יש ברירה אין מועיל להחזיק החלוף למפרע דברירה שייך בדבר שעד עתה לא הי' מבורר אלא סתם ולבסוף נתברר בזה שייך לומר יש ברירה למפרע שנברר שהסתם הי' כאשר נתפרש עתה וכן כתבו התוספ' תמורה (דף ל') וז"ל ואומר מורי הרמ"ר כלל גדול בדין זה דודאי כל דבר שהוברר האיסור מתחלה ואח"כ נתערב בהיתר לא סמכינן אברירה כיון שתערובתו הי' באיסור אבל הני תערובתו בהיתר כי האיסור לא הי' מבורר קודם תערובתו ולאחר תערובת נולד האיסור אז סמכינן אברירה עכ"ל ולכן הכא שהי' מבורר לכל אחד טבעת שלו איך שייך שיחול החלוף למפרע ובמה יצא טבעת שלו מרשותו ונכנס לרשות חבירו ועל כן הקידושין לא חלו וצריך כל אחד לקדש מחדש לפני ב' עדים אבל א"צ לברך עוד הפעם ברכות נשואין כמבואר באהע"ז (סי' ס"א ס"ב) ברמ"א אם קידש בטעות וכו' א"צ לברך שנית ז' ברכות וכן ברכת אירוסין א"צ לברך שנית קודם הקידושין שאע"פ שהרמ"א לא הזכיר רק שא"צ לברך שנית ז' ברכות שהם ברכות נישואין מכ"מ גם ברכת אירוסין ל"צ כמבואר בהגהת מרדכי סוף קידושין שכתב כן בשם רש"י שהורה שא"צ שנית ברכת אירוסין ונישואין ע"ש וכן הובא בכנסת הגדולה שם (סי' ל"ד) וע"כ א"צ ג"כ עשרה כשיקדשו שנית דעשרה אינם רק משום ברכות אירוסין ונישואין. כנלענ"ד. הקטן יעקב.