בנין ציון/קלט
ב"ה אלטאנא, יום ג' ז' טבת תרי"ט לפ"ק. לחתני הרה"ג וכו' מ"ה משלם זלמן הכהן נ"י אב"ד דק"ק מאסטריכט יע"א.
אשר שאלת אודות המנהג שבמדינה שם לפרוס טלית על החתן והכלה בשעת ברכות אירוסין ונשואין להיות במקום החופה אם יש לנטלו מפני שלפעמים הכלה אינה טהורה.
אשיב לך שמנהג זה ישן נושן הוא בכל מדינות אשכנז הנוהגין אחר מהרי"ל והוזכר במהרי"ל ה' נשואין וז"ל מנהג שנוטלין את הציפל מן המטרון של חתן ומניחין על ראש הכלה להיות להן לחופה אכן מהרי"ל בהילולת בתו נטל שפת צעיפין שקורין (ענד) והניח עליהן לחופה ואמר דזכור לו מקדם המנהג כך על שם ותקח הצעיף ותתכס ונשכח ולקחו הציפל ואם הכלה אינה טהורה לבעלה מסירין מעל ראשה מיד אחר ברכת אירוסין עכ"ל וכן ראיתי מנעורי בארץ מולדתי (כי פה שהוא מנהג פולין לא נוהגין כן) וכבר ידוע להשושבנות שאם הכלה אינה טהורה שמסירין מיד אחר שנתקדשה וממה שכ' מהרי"ל מיד אחר ברכת אירוסין משמע דאפילו בשעת קידושין לא יפרסו עוד כשאינה טהורה אבל לא ראיתי נוהגין כן אלא שאחר הקידושין מסירין ובאמת לא ידעתי מה תועיל הכיסוי קודם הקידושין כיון שהוא לחופה וחופה קודם קידושין ליכא ואולי גם כוונת מהרי"ל כן ומה שכ' אחר ברכת אירוסין אתי לאפוקי לבד שלא יהי' עלי' ג"כ בברכת נשואין כמו בטהורה. ואיתא במהרי"ל עוד וז"ל והי' תוחב לה הטבעת באצבע שאצל האגודל ואם אינה טהורה אינו מגיע בה אך יניח ליפול מעצמו לאצבעה עכ"ל וגם בזה לא ראיתי נוהגין כן ולענ"ד יש קצת ראי' נגד מנהג זה ממה שכ' רמ"א אהע"ז (סי' ס"א) על מה שכ' הש"ע כשר הדבר שלא תנשא עד שתטהר וז"ל ועכשיו המנהג שלא לדקדק ואין ממתינין ומכ"מ טוב להודיע לחתן תחלה שהיא נדה עכ"ל ולמה כתב טוב להודיע הא צריך להודיע לו למען לא יושיט הטבעת באצבעה ומזה משמע דא"צ להקפיד כיון דבשעה שמושיט עדיין אינה מקודשת ואינה אשתו וכשהושיט וקדשה מעצמו פורש ממנה ועדיין צ"ע כי לא ראינו אינה ראי' ולאנשי מעשה יש להקפיד לעשות כן. ומה שהורת שלא לרקד ולזמר כשהחתן אבל על או"א יפה הורת והמערער על פסקך ידו על התחתונה ואם תוכל לבטל הרקוד בכל החתונות ישר כחך וחילך כי אין זה שמחה של מצו' כשמרקדים בחורים ובתולות יחד ועוברין על ביזרא דעריות והשטן מרקד ביניהם ולשמחה מה זו עושה ונזכה לראות בנחמת ציון ואז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה. הקטן יעקב.