שאלה – מי שמת בנו וביום שאחריו קודם קבורת בנו מתה גם אשתו וקבורת בנו תהי' יום אחד קודם קבורת אשתו איך יש להתנהג בקריעה ובאמירת צדוק הדין ושאר דברים הנוהגים בשעת קבורה ומיד אחרי'. תשובה – מה שאונן פטור מכל המצות בזה יש ב' טעמים או שמפני שעוסק במצות קבורה פטור מכל המצות או מפני כבוד המת ולשני הטעמים לא שייך לפטור אונן על מת אחר ממצות קבורה של מת הראשון דאם משום עוסק במצו' הרי אדרבא נקרא עוסק במצו' במת הראשון שהיא מצו' ראשונה ולעולם במצו' שחלה עליו ראשון נקרא עוסק במצו' לפטור ממצו' אחרת כמשכ' הרן בברכות פ' מי שמתו ואם משום כבוד המת מאי חזית דכבוד מת שני עדיף אדרבא כבוד מת ראשון עדיף ובר מן דין אין לפוטרו ממצות קבורת מתו הראשון משום אנינות דבקבורת המת בלא עשה דקבר תקברנו יש ג"כ לא תעשה דלא תלין כדאמרינן בסנהדרין דהמלין את מתו עובר בלא תעשה והרי אונן לא פטור רק ממצות עשה אבל לא הותר לו לעבור על לא תעשה שבתורה ולכן כיון דמוטל עליו לקבור מתו הראשון מוטל עליו ג"כ לקרוע שהרי קריעה שהיא מדברי קבלה צריך להיות בפני המת עכ"פ למצו' מן המובחר כמבואר בפוסקים והיא משום כבוד המת וגם צדוק הדין יאמר מטעם זה ועוד דבלא"ה לא שייך לפטור מטעם אנינות מלומר צ"ה שהרי זה שייך גם למתו השני אבל לעשות שורה ולנחמו נ"ל דלענין זה נוהג אנינות שהרי אמרו אל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו ואף דהנחמה אינה על המת המוטל לפניו מכ"מ כשמנחמין אותו בלשון נחמה סתם שייך זה על כל צערו ואין לנחם מי שצער עדיין מוטל לפניו אבל סעודת הבראה צריך לאכול שהרי זה נזכר בלשון איסור כדאמרינן סוף מ"ק סעודה ראשונה אסור האבל לאכול משלו ויליף מקרא דיחזקאל דלחם אנשים לא תאכל וכן שאר דיני אבלות שאינן נוהגין ג"כ בשעת אנינות כגון נעילת הסנדל נראה שצריך לנהוג מטעם זה אפילו קודם קבורת מתו השני דכל שנזכר עליו שם איסור אין לפוטרו מטעם עוסק במצו' פטור מ"ה וגם משום כבוד מתו הראשון כנלענ"ד: הקטן יעקב.