ב"ה אלטאנא, יום ה' ז' אב תרכ"ג לפ"ק. לחתני הרה"ג וכו' מ"ה ישראל מאיר פריימאנן נ"י אב"ד דק"ק פילעהנע יע"א. על דבר שאלתך באירע מילה בשבוע שחל ט"ב להיות בשבת אם יש היתר למוהל ולסנדק ולב"ב לספר זקנם. תשובה – כבר הערת לנכון שדין זה אין לו שורש בפוסקים ראשונים אמנם באחרונים נמצאו בזה דיעות חלוקות האלי' רבה סי' תקנ"א התיר מר"ח עד שבוע שחל בה ט"ב דבה אוסר להם לספר אלא שכתב שהעיקר כדעה ראשונה שבש"ע דבחל ט"ב בשבת אין לשבוע דין שחל בו ט"ב ובשו"ת פנים מאירות ח"ג סי' ל"ז התיר לספר להם אפילו בשבוע שחל בו ט"ב ע"ש טעמו ובשו"ת נודע ביהודה ח"ר א"ח (סי' כ"ח) מפקפק קצת בהיתר אפילו מר"ח ואילך אבל בשבוע שחל ט"ב כתב פשיטא שאסור ובשו"ת חתם סופר א"ח סי' קנ"ח הסכים עם פנים מאירות וכתב אילו ראה הנ"ב מה שכתב הפנים מאירות הוי הדר בי' כי אוסר בלי שום ראי' כלל ותמהני שלא הזכיר שגם האלי' רבה אוסר בשבוע שחל בה ט"ב וגם בשערי תשובה הביא בשם שו"ת זרע אמת וגם בשם בני יהודה שהשיגו על פ"מ ואסרו תספורת ולכן לענ"ד אין לזוז מפסק הא"ר לאסור בשבוע שחל בו ט"ב באמצע השבוע אבל בחל ט"ב בשבת מותר שבכזה ודאי יש לסמוך על הך דעה שאין בזה דין שבוע שחל בו ט"ב ולכן נראה שיש להתיר לספר אפילו בע"ש כשהמילה היא בט"ב בשבת. כנלענ"ד הקטן יעקב.