בית שמואל על אבן העזר קא
סעיף א עריכה
(א) גובה לעולם: ולעיל סי' צ"ה מבואר דאינה גובה משבח ואם ניזון כמה שנים לדעת מהרי"ו אמרי' דניזונת מקרן ואין לה כתובה איירי כאן דהניח בעלה קרקעו' אז א"א לומר דכלה הקרן גם חלקתי שם בע"א:
(ב) בין אם נותנים לה וכו': לכאורה משמע דדוקא כשנותנים לה מזונו' לא מחלה וליתא אלא אפי' אם לא נתנו לה מזונו' כלל מ"מ לא הפסידה הכתובה:
(ג) אפי' לאחר שנשאת: ולענין אם נזקקים לגבו' מיתומים קטנים אחר שנשאת עיי' סי' צ"ו שם כתבתי דינים אלו ובד"מ כתבם בסי' זה והיכא שמת פתאו' נזקקים דאז אמרי' מסתמא דלא התפיס צררי:
(ד) אא"כ פגמה: וכן הדין בכל החיוב שאדם חייב שלא ע"ד מלוה כ"כ תוס' והר"ן ולא כרש"י שכתב הואיל ת"כ ככתוב מ"ה אינו משמט משמע אם לא הוי ככתובה היה משמט וכן הטור שכתב הטעם דאינו משמט משו' תנאי ב"ד ע"כ צ"ל דס"ל כרש"י והיינו כוונת הב"י מ"ש בזה והב"ח ל"ד מה שהשיג על הב"י ואם פגמה הכתוב' משמט' אף ת"כ:
(ה) אם נותנים לה מזונו' בבית אביה: לדעת ר"ת והמ' בשם הראב"ן והג"א ס"ל כל שנותנים לה מזונו' לא מחלה הכתובה לעולם ואין חילוק בין אם נתנו לה בבית אביה לבין אם נתנו לה בבית בעלה אלא הכל תליא במזונו' והא דמחלק הש"ס בין בית בעלה לבית אביה משום בבית בעלה מסתמא אית לה מזונו' ולרמב"ם פי"ו והרא"ש והטור ס"ל אפילו אם נותנים לה מזונו' בבית אביה הפסידה הכתובה אם שתקה כ"ה שנים אא"כ כשמכבדים אותה ומשמע ברמב"ם דס"ל בבית בעלה אפי' לא נתנו לה מזונו' לא הפסידה ואמרי' דלא תבעה הכתובה מחמת כסופא:
(ו) או שנשאת לאחר: אף על גב דאז אין לה מזונו' כלל מ"מ לכ"ע תוך כ"ה שנים לא הפסידה והנה בסי' הקודם מבואר כשנשאת לאחר ואין הכתובה בידה אינה גובה ובד"מ כתב רס"ז דאינה גובה אפילו במקום שאין כותבים כתובה לפ"ז צ"ל מ"ש כאן אחר שנשאת דגובה היינו כשהם מודים דחייבים לה וקמ"ל דלא תימא דמחלה להם אבל במרדכי ס"פ הנושא לכאורה לא משמע כן דהא הביא על דין זה דברי הסמ"ג שכ' דוקא במקום שאין כותבין אבל במקום שכותבין לא גביא והיינו מטעם די"ל פרענו מכלל דדין זה איירי אפי' אם אמרו פרענו אינן נאמנים במקום שאין כותבין אף לאחר שנשאת וכן מוכח ממ"ש בסי' הקודם גט ומיתה וכתובה כמ"ש שם והמרדכי דכתב בפ' אלמנה ניזונית אחר שנשאת אינה נאמנת אא"כ הכתובה בידה אין ראיה די"ל דס"ל כשיטות הפוסקים דס"ל אפי' במקום שכותבים כתובה גובה בלא כתובה מ"ה אחר שנשאת ס"ל אינה גובה אבל במקום שאין כותבין כתובה י"ל דמודים דגובה בלא כתובה והסוגי' שני גיטין איירי במקום שאין כותבין:
(ז) מחלה: דוקא כשאין הכתובה בידה אף למ"ד מחילה מהני אפי' אם השטר בידה מ"מ כאן דכתובתה בידה לא אמרינן דמחלה מדלא החזירה הכתובה לידו:
(ח) וכן יורשיה צריכין לתבוע: היינו כשנשבעה ומתה דאל"כ אין אדם מוריש שבועה לבניו:
סעיף ג עריכה
(ט) נדוניא לעולם וכו': צ"ל דאיירי דהם מודים דחייבים לה דאל"כ קשה היכ' יכולה לגבות בלא שטר ואם איירי דשטר בידה הוא אם כן אף בכתובה לעולם אינה מוחלת אלא איירי דאין השטר בידה אלא הם מודים אז יש חילוק בין כתובתה לנדוני' כי נדוניא דינו כחוב ולא מחלה כ"כ המגיד: