בית שמואל על אבן העזר פט

סעיף א עריכה

(א) חייב לקוברה:    קבורה תקנו חז"ל תחת נדוניא ולא תחת הכתובה דהא ארוסה לית לה קבורה כן כתבו תוס' דף מ"ו ולא תחת נ"מ כמ"ש בסי' ע"ז ואם בני משפחתה אין מספידים כלל ובני משפחתו מספידים לזכרים ויש פוחתים לנקבו' אל יפחות לה כן כתבו תוס' אפי' אם שניהם רוצים שלא ירש הנדונייא ולא יקבר אותה אין שומעים להם שם, כתב בתשו' מהרי"ל בעל חייב בקבורה אפי' אם כנס אותה ערומה דלא פלוג חז"ל וכן נשמע כמ"ש תוספ' ר"פ אלמנה ניזונ' ועיין בסמוך:

סעיף ב עריכה

(ב) ועמד אחר:    כ"פ הרמב"ם ספי"ד אף על גב אם עמד אחד ופרנס לאשת חבירו קי"ל דהניח מעותיו על קרן הצבי כמ"ש בס"ס ולעיל סי' ע' שאני קבורה כדי שאל תתבזה לכן חייב לשלם מיהו בירושלמי פליג בזה אם עמד א' וקברה אם מוציאים מהבעל והרשב"א והר"ן פסקו דלא כרמב"ם וכתבו מספיק' אין מוציאים מהבעל אם קבר אחר:

(ג) מוציאין מבעלה:    אפי' אם היה הבעל בעיר ולא נמלך בו ועמד אחד וקבר אותה מוציאים ממנו ד"מ ואם קברה מצדקה ואח"כ נודע דיש לבעלה ממון מוציאי' מהבעל אפי' למ"ד אם קבר אחר אין מוציאים מהבעל מ"מ אם קברה מצדק' מוציאים ממנו ד"מ בשם הג"מ, ובסי' קי"ח מבואר מי ומי חייב ליתן לסיוע הקבורה גם אם היא חייבת בקבורת בעלה:

סעיף ג עריכה

(ד) בלא הכרזה:    וכן אם א' הלוה לצורך קבורה מוכרים בלא הכרזה לשלם לו תוס' דף פ' ומגיד ספי"ד:

סעיף ד עריכה

(ה) יורשי כתובתה:    תוס' ר"פ אלמנה ניזונת בד"ה ואין חייבים בקבורתה משמע אפי' לא הניח אלא מטלטלין ולדינ' דש"ס אין הכתובה נגבת מן מטלטלין אפי' הכי יורשיה הראוים לירש ממנה אם היה לה כתובה חייבים בקבורתה וצ"ל הטעם משום לא פלוג לפ"ז אפי' לא הניח כלום מ"מ חייבים בקבורה ומזה נשמע דהבעל פשיט' חייב בקבורה אפי' לא הניח כלום ומ"ש תוס' שם הבעל אינו חייב בקבורה כשלא יורש צ"ל דכוונתם כשאין לו דין ירושה אבל אם הוא ראוי לירש אפי' לא ירש חייב בקבורה וכ"מ מראב"ד דאמרי' לא פלוג מיהו מרמב"ם משמע דס"ל כשלא ירש אינו חייב בקבורה דאי ס"ל ל"פ א"כ אם מתה בלא שבועה למה היורשים אינם חייבים לקבור אותה אלא ודאי ס"ל כשלא ירש הבעל אז /או/ היורשים אינם חייבים בקבורה:

(ו) ולא הודו לו:    הראב"ד והר"ן השיגו עליו ונראה גם תוס' הנ"ל חולקים עליו דהא כתבו אם הניח מטלטלין מחוייבים לקוברה אף על גב דאינה גובה הכתובה ואין יורשים ממנה מכל מקום חייבים לקוברה מכ"ש כשלא נשבעת די"ל שמא כבר לקחה הכתובה דחייבים לקברה: