פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) רפואה שיש לה קצבה:    פרש"י שאינה חולה תדיר וה"ה אם היא חולני' תדיר והרופ' רוצה ליקח דבר קצוב ורוצה לרפא אותה כל שעה וכל זמן שתצריך מקרי ג"כ רפואה שיש לה קצבה, כתב הרא"ש רפואה שאין לה קצבה בכלל מזונות הוא וכשיש לה קצבה בכלל פורקנ' הוא שבא ג"כ בבת אחת לכן יתומים פטורים מרפוא' שיש לה קצבה כשם שהם פטורים לפדות אותה לפ"ז נראה לכאורה דא"י לומר הבעל הרי כתובתך ורפאי את עצמך ברפואה שיש קצבה דהא כתבו תוס' הטעם דרשאי לומר רפאי את עצמך משום רפואה בכלל מזונות שהם נגד מ"י והרי קבלה בעד מ"י המזונות עד היום, אבל פדיון הוא כנגד הפירות שאכל ועדיין לא קבלה כלום בעד הפירות מ"ה א"י לומר פדאי את עצמך א"כ רפואה שיש קצבה נמי נגד הפירות ועדיין לא קבלה כלום א"י לומר רפאי את עצמך, לפ"ז יש לישב דברי הטור מ"ש אם ראה הבעל שחולי ארוך יכול לומר הרי כתובתך ורפאי את עצמך רשאי ולכאורה קשה למה כתב שחולי ארוך ולמה שכתבתי שפיר משום כשהחולי ארוך מסתמ' אין קצבה לרפואה והוא בכלל מזונו' לכן י"ל רפאי את עצמך אבל ברפואה שיש קצבה א"י לומר רפא את עצמך:


(ב) אלא ברפואה שאין לה קצבה:    וכן בימי לידתה מחוייבים ליתן לה מזונות כנהוג שנותנים ליולדת ד' שבועו' תשו' רש"ל סי' מ"ה:

סעיף געריכה


(ג) או הריני מגרשך:    ואם אינו רוצה לגרשה ולא לרפואתה כופין אותו וכל מה שלותה לצורך הרפואות חייב לשלם ש"ג:


(ד) ואין ראוי לעשות כן:    כתב המגיד והר"ן דאית' בספרי אם היתה חולי ימתין לה עד שתתרפא וכתבו הראב"ד והרשב"א מתני' דהכא דתנא דרשאי לומר הרי גיטך וכתובתך ורפאי את עצמך איירי כשאינה מוטל על ערש דוי והספרי איירי כשהיא מוטלת על ע"ד אבל הרמב"ם והרא"ש והטור לא ס"ל חילוק זה בין מוטלת על ע"ד לבין כשאינה מוטלת על המטה אלא ס"ל הדרשה של הספרי אינו אלא אסמכתא כתב מהרש"ל בזה"ז אפילו חולי ארוך אפי' אינה מוטלת על ע"ד א"י לגרשה בע"כ מיהו יש לדייק ממתני' ומן הפוסקים דכתבו בסתם דרשאי לומר הרי גיטך וכתובתך ורפאי את עצמך אפילו בזיוג הראשון דאסור לגרשה אפ"ה אם היא חולי יכול לגרשה לפ"ז ה"ה בזה"ז דאיכ' חר"ג י"ל דיכול לגרשה כמ"ש ריש סימן ע"ז: