ביאור:תשוקתך - תשוקתו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
[ע"פ הלל ג']
שני פסוקים דומים בתחילת ספר בראשית:
- בראשית ג טז, הקללה שנתקללה האישה לאחר החטא: "אל האשה אמר: 'הרבה ארבה עצבונך והרנך - בעצב תלדי בנים; ואל אישך תשוקתך , והוא ימשל בך".
- בראשית ד ז , בדברי ה' לקין לאחר שמנחתו לא נתקבלה: "הלוא אם תיטיב, שאת, ואם לא תיטיב, לפתח חטאת רובץ; ואליך תשוקתו , ואתה תמשל בו".
בשני הפסוקים, הפירוש המקובל הוא שהתשוקה היא של המשתוקק (תשוקתך = שאת משתוקקת), כלומר:
- האשה משתוקקת אל האיש (למרות שהיא סובלת מההריון ומהלידה, בכל-זאת היא ממשיכה לשכב איתו), ולכן הוא יכול למשול בה.
- החטא משתוקק אל האדם ומתאווה להכשילו.
אבל בלשון המקרא, סיומת שייכות יכולה לשמש גם במשמעות הפוכה (תשוקתך = שמשתוקקים אלייך). לפי זה אפשר לפרש:
- האיש משתוקק לאשה, דבר שגרם לו להיגרר אחריה ולחטוא בעץ הדעת, ומשום כך ניתן לו מעכשיו הכוח למשול בה, כדי שהחטא לא יחזור.
- האדם משתוקק אל החטא, ולכן הוא צריך להתאמץ ולמשול בו, כדי שלא יתדרדר לפתח הקבר (ראו רש"י וגם משלי ה ח).
תגובות
עריכהובכן הפסוק שצוטט פה בכתיב מלא מדי. נכתב באמת ככה:
"אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך"
אשה בלי יוד!
ואילו המילה 'אישה' פירושה האיש שלה. כמו בפסוק:
"ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו
ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל"
לפיכך כפי שצוטט כאן הפסוק, יוצא שלאיש שלה - כלומר לאדם, נאמר "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך". ועל פי כפל המשמעות המיוחס להטית המילה 'תשוקתך' אישו של אדם הוא זה שחושק בו...
מכיון שלא נחשוד באדם הראשון במשכב זכר, שאם לא כן האנושות לא היתה נוצרת כלל, אנחנו מניחים שהכונה היא שאשתו חושקת בו, וכך חזר המקרא למשמעותו המקורית :)
- -- Ilan Cafe, 2011-03-28 15:42:05
תודה, תיקנתי
- -- אראל, 2011-03-28 18:47:20
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של ע"פ הלל גרשוני שפורסם לראשונה בנח"ת שבת אב ס"ב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2002-07-26.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/tjuqa