ביאור:תוספתא/פרה/יא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת פרה פרק אחד עשרעריכה

טהרת מי החטאתעריכה

(א)

אזוב המוכשר וכלים הטהורים לחטאת- נצולין בצמיד פתיל

כל ספק טהור לתרומה - טהור לחטאת

חוץ מן הידים, מפני שהן ספק הגוף
ספק הקפצין - טהור לתרומה טמא לחטאת, מפני שספק הפסול.
הרפפות טהורות לקדש לתרומה ולחטאת
ור"א אומר טמאות לחטאת וטהורות לקדש ולתרומה.
אמר ר' יהודה: אף אני כך אמרתי; אבל חברי גזרו עלי, שאהיה מודה בהם בטהרה.

(ב)
דבלה של תרומה שנפלה לתוך מי חטאת


ראו משנה יא, ג. המים נשארים טהורים אפילו אם נפלה לתוכם דבלה טמאה (אם היא פחות מכביצה), אחרת המים יחשבו טמאים בגלל האזוב שנטבל בהם.
ר' מאיר מטהר את המים רק בתנאי שלא הכניס אליהם את ידו.



נטלה ואכלה, אם אין בה כביצה, בין טמאה ובין טהורה - טהורין.
א"כ אין טהרה לחטאת, שאני אומר נטמא המזה במים, וחזר המזה וטמא את המים.
נטמא האזוב במים, וחזר האזוב וטמא את המים.
אר"מ: במד"א? בזמן שתחבה בכוש או בקיסם, אבל נטל בידו - נטמא וטמא את מי חטאת
ר' יוסי ור"ש אומרים: אין הטהור לתרומה מטמא את מי חטאת ואת אפר חטאת
ואת המזה מי חטאת.

(ג)
כל הטעון ביאת מים, בין מדברי תורה בין מדברי סופרים


ראו משנה יא, ו. ר' טרפון חולק על הכלל שמטמא מי חטאת במשא, וראו חכמים שם.



קודם לביאתו במים - מטמא את מי חטאת ואת אפר חטאת ואת המזה מי חטאת - במגע ובמשא
ר' אליעזר אומר משום ר' טרפון: נוטל טמא מת כלים הטהורים לחטאת באיסל על כתיפו, ואינו חושש.

האיזובעריכה

(ד)
אזוב של אשרה ושל עבודת כוכבים ושל עיר הנדחת - פסול


ראו משנה יא, ז-ח, כר' מאיר.



ושל טהורה לא יזה, ואם הזה כשר.
אין מזין לא ביונקות ולא בתמרות
אם הזה ביונקות ונכנס למקדש – פטור; בתמרות ונכנס למקדש - חייב, דברי ר"מ
וחכ"א: בתמרות ונכנס למקדש - פטור, ביונקות ונכנס למקדש - חייב
אלו הן היונקות? גבעולין שלא גמרו. תמרות - שלא הנצו כל עיקר, דברי ר"מ
וחכ"א: תמרות - גבעולין שלא גמרו, ויונקות – שלא הנצו כל עיקר.
לא נחלקו על הלכה, אלא על הלשון
שר' אליעזר אומר: שורפין עליהן את התרומה, ואין חייבין עליהן על טומאת מקדש.
הנלקט לחטאת - כנלקט לאוכלין, דברי ר"מ
ר' יהודה ור' יוסי ור"ש אומרים: כנלקט לעצים.