ביאור:תוספתא/עוקצין/א
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תוספתא מסכת עוקצין פרק ראשון
עריכהעוקצים
עריכההעוקץ ענב - מטמא ומיטמא ומצטרף
עלי שום ועלי בצלים והקפלוטות לחין - מיטמאין ומטמאין ומצטרפין
יבשין - מטמאין ומיטמאין ואין מצטרפים.
שורשי השבת - מיטמאין ומטמאין ומצטרפין, דברי ר"מ
ר' יהודה אומר: הנוגע בעמוד – טמא; בסיב ובשער - טהור.
ר' אליעזר אומר: הסיג של אשכול של רצפות, מפני שהוא שומר את האוכל
ר' יהודה אומר: מלעים של שבלים, כנגד האוכל - טמא
שלא כנגד האוכל – טהור, מפני שהן נשפכין.
אגד את הכריכה, בין לפנים מכשיעור בין יתר מכשיעור - אינו טמא, אלא עד כשיעור בלבד.
והמקטף מלילות להכניסן לתוך ביתן - שיעורן טפח.
מכבדת של תרומה ששייר בהן אחת – טמאה, וכו היד חיבור לה
והשרביטין - אינן חיבור זה לזה.
יד הפרכין, שהיה יתרת טפח מכאן וטפח מכאן
וקנה של שבלים שהוא יתר משלשה טפחים, ושאר כל הנקצרים
לא מיטמאין ולא מטמאין ולא מצטרפין
ר' יוסי אומר: אם ליקטן לתלותן חופתו על פתח חנותו - הרי אלו טמאין.
תבואה שנפססה בגורן - לא טמאה ולא מטמאה ולא מצטרפת
ר' יוסי אומר: מצטרפת, מפני שהותכה בעתר
וכן היה ר' יוסי אומר: עוקצי האובשים והתפוחים והאתרוגים
שלקטן לתלותן בחופתו על פתח חנותו - אלו הן טמאין
וכן היה ר' יוסי אומר: שרשי חלפות התרדין טמאין, מפני שהן נמכרין עמהן
וכן היה ר' יוסי אומר: עוקץ דלעת טמא, מפני שנשלק עמה.
ר"ש אומר: עוקץ מרחפות טמא, מפני שנאכל עמה
ור"א בר' יוסי אומר: עוקץ הקפרם שלשה טפחים.
חיבור אדם
עריכהקליפה של שום, שנפל משקין על אחד מהן - הוא טמא וחבירו טהור
שאין חיבור אדם חיבור.
אתרוג שנפרץ, ותחבו בכוש או בקיסם - ה"ז אינו חיבור, שאין חיבורי אדם - חיבור
עיסה שנילושה במי פירות - הרי זו טהורה
שאין לך שהוא מחבר את האוכלין אלא שבעה משקין בלבד.
אמרו לו לר' יוסי: לא יד ולא שומר, היא לא מטמאה ולא מיטמאה ולא מצטרפת עמהן.
עוקץ הרימון – טמא. ר' אליעזר אומר: הנוגע בעמוד - טמא, בשיער ובמסרק - טהור.