ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/ה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת ב"ק דכלים פרק חמישי

כיריים וטומאתם

(א)
שלשה מסמרים, שלש יתידות, שלשה פטפטין, שנתנן בארץ וחיברן בטיט

ראו משנה ו, א.

להיות שופת עליהן את הקדרה – טמאה, ורבי יהודה מטהר עד שיחברם זה לזה בטיט
ומודה רבי יהודה, שאם נתנן על גבי האבן וחיברן לה, שהיא טמאה
מפני שהאבן מחברתן.

(ב)

שלש אבנים שחברן זו לזו, ולא חברן בקרקע

חברן בקרקע ולא חברן זו לזו - טמאות

המשך ההלכה הקודמת: ת"ק מגדיר את האבנים ככירה אם חוברו זו לזו או אם חוברו לארץ. ר' יהודה דורש גם חיבור ביניהן וגם חיבור לארץ.

ורבי יהודה מטהר, עד שיחברם זו בזו בקרקע
וכמה היא חיבורן בטיט? כל שהוא.

(ג)
שתי אבנים גדולות, שתי חליות של עמוד

ראו משנה ו, ג. וראו גם ספרא שמיני פרשה ח.
לדברי ר' יהודה ראו משנה ו, ב: מדובר באבן אחת והקדרה נסמכת על זיז בכותל או על סלע.

שהתקינן להיות שופת עליהן יורה גדולה או מיחם גדול - אינו טמא אלא צורך
וכמה הוא צורך מקום שפיתה? טפח
שתי חביות, ב' הלפסין, ושתי קדרות שעשאן כירה
ונטמא ביניהן האבן שביניהן - מטמא במגע ובאויר, ותוכן טהור
והעובי שביניהן אם נטמאה אחת החיצוניות – חולקין: המשמש את הטמא טמא, והמשמש את הטהור טהור
רבי יהודה אומר עליו ועל הזיז: אם ניטל הכותל והזיז עומד בפני עצמו – טהור, ואם לאו - טמא.

(ד)
כירה שנתנה על גבי הטיף של אבן - אינו טמא אלא צורך

כירה שמחוברת בטיט ומונחת על משטח אבן. אם החיבור קבוע המדף נטמא עמה ואם לא – לא. וראו משנה ז, ב.

וכמה הוא צורך? רשב"ג אומר משם רבי יהודה: צורך שלש אצבעות
רבי נתן אומר: אם ניטלת כירה והטיף עולה עמה – חיבור, ואם לאו - אינו חיבור
רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: אם מטה את הטיף וכירה עומדת - הרי זה חיבור, ואם לאו - אין חיבור.

חצר הכיריים

(ה)

הקלתות של בעלי בתים שנפחתה חצר כירה שהגדר שלה פחותה משלוש אצבעות - הרי זו טהורה

וכמה היא שיעורה? בפיזור גחלין

ראו משנה ז, ג-ד. ר' יהודה מחמיר וטוען שאפילו חצר המופרדת מהכירה טמאה אם היא משמשת אותה.

חצר הכירה, רבי שמעון אומר: נטמאת הכירה - נטמאת החצר
נטמאת החצר - לא נטמאת הכירה
ואם היתה חלקה - טהורה, רבי יהודה אומר: ניטלת כאחד – טמאה; אם לאו - טהורה.

(ו)
בית הבד, ובית הטבלים, ובית הנר הבנויים בכירה - תוכן נידון כאחורי כירה

ראו משנה ה, ג, בחילוף ר' שמעון – ר' ישמעאל.

בית היוצא מן הכירה עד שלש אצבעות – טמא; יותר מכן – טהור, דברי ר"מ
ורבי שמעון מטהר.

בסיס הכירה ורגליה (פטפוטין)

כסא מעץ שעשאו דכון, כן לכיריים אע"פ שמשתמש בו – טהור כי אין לו בית קיבול
היה טמא ועשאו דכון - טמא עד שיקבענו במסמר

דכון של מתכת של בעלי בתים, אע"פ שהטיט שוקע בו - טהור

ראו משנה ז, ב.

עשה לו פטפוטים - טמא
כוורת של תבן של בעלי בתים העשויה ככפיפה, אע"פ שהטיט שוקע לתוכה - טהורה
עשה לה פטפטין - טמאה
דכון של אולירין, בלנים בבית המרחץ אע"פ שעשה לו פטפטין - טהור, שלא נעשה אלא לשמש עם הקרקע.

(ז)

ארבעה פטפוטי כירה שנטלו שנים מהן אלכסון - שנים השניים מטמאין במגע ובאויר

מפני שהוא שופת עליהן את האילפס ואת הקדרה, דברי רבי מאיר

ראו משנה ז, ה.

ורבי שמעון מטהר, שהיה רבי שמעון אומר: כל פטפוטי כירה אין מטמאים במגע.