הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

שעשוע = פניה, התעסקות, משחק

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: שעשע

בלשון ימינו, שעשוע הוא עיסוק קליל ומהנה לשעות הפנאי.

משמעות זו נמצאת, כנראה, גם בלשון המקרא:

(משלי ח ל): "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן, וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם, מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת. מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ, וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת בְּנֵי אָדָם"( פירוט ).

אולם, ישנם פסוקים שבהם משמעות זו אינה מתאימה:

(ישעיהו כט ט): "הִתְמַהְמְהוּ וּתְמָהוּ, הִשְׁתַּעַשְׁעוּ וָשֹׁעוּ , שָׁכְרוּ וְלֹא יַיִן, נָעוּ וְלֹא שֵׁכָר"

לפי המפרשים שם, השורש שעשע הוא הכפלה של שורש כלשהו עם האותיות ש'ע':

ע"פ (ישעיהו ו י): "וְעֵינָיו הָשַׁע , פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו..."- "השתעשעו = הֱיוּ עִוְּרִים מֵרְאוֹת" (רש"י) .
ע"פ (שמואל ב כב ז): "וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי, וְשַׁוְעָתִי בְּאָזְנָיו"- "השתעשעו = התעסקו בצעקה, וזעקו מרה על קלקולכם" (מצודות) .
ע"פ (בראשית ד ד): "וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ"- "ישתעשעו = יפנו שנית, ושעו - ופנו פעם אחר פעם, כאיש הבלתי מאמין לזרות אשר יראו עיניו" (מלבי"ם) . מלבי"ם גם מסביר את הקשר למשמעות המקובלת של שעשוע : "על ששועה פניו תמיד אל דבר המרוצה לו": כשאדם משחק או עוסק בתחביב, הוא שועה , פונה אליו שוב ושוב.
ולענ"ד ניתן גם לפרש את הפסוק ע"פ המשמעות המקובלת בימינו: הרי הנביא אומר להם שיהיו "שיכורים ולא מיין", אז באותו אופן הוא אומר להם ש ישתעשעו , ימשיכו לשחק משחקים, תוך שהם עוצמים את עיניהם ומתעלמים מהמציאות.

ישנם פסוקים המתאימים יותר למשמעות "משחק", בפרט פסוקים העוסקים בילדים:

(ישעיהו יא ח): "וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן, וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה"- תינוק יוכל לשחק ולהשתעשע עם נחש;
(ישעיהו סו יב): "כִּי כֹה אָמַר ה': הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף כְּבוֹד גּוֹיִם, וִינַקְתֶּם עַל צַד תִּנָּשֵׂאוּ וְעַל בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ"- ישחקו אתכם כמו עם ילדים;
(ירמיהו לא יט): "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם? אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים ? כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם ארחמנו נְאֻם ה'"- ילד שאביו משחק איתו;

את הפסוקים העוסקים בתורה ניתן לפרש במשמעות "משחק" - כמו בספר משלי, שהרי התורה "משחקת בתבל ארצו"; וניתן גם לפרש במשמעות "פניה חוזרת ונשנית":

(תהלים צד יט): "בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי, תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי"
(תהלים קיט טז): "בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע , לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ": "אשתעשע - אתעסק, כמו" (ישעיהו יז ז): "ביום ההוא ישעה האדם על עשהו", (שמות ה ט): "ואל ישעו בדברי שקר"(רש"י) ; "אשתעשע - ענינו ההתעסקות בדבר מה לשמוח" (מצודת דוד) .
(תהלים קיט כד): "גם עדתיך שעשעי , אנשי עצתי"
(תהלים קיט מז): "ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי"
(תהלים קיט ע): "טפש כחלב לבם, אני תורתך שעשעתי"
(תהלים קיט עז): "יבאוני רחמיך ואחיה, כי תורתך שעשעי"
(תהלים קיט צב): "לולי תורתך שעשעי , אז אבדתי בעניי"( לולי תורתך שעשועיי, אז אבדתי בעוניי )
(תהלים קיט קמג): "צר ומצוק מצאוני, מצותיך שעשעי"
(תהלים קיט קעד): "תאבתי לישועתך ה', ותורתך שעשעי"

ראו גם: המשמעות של הכפלת אותיות השורש .

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-08-26.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/jaja