ביאור:ירמיהו לח יט
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ירמיהו לח יט.
שנאת היהודים למלכם לפני החורבן עריכה
(ירמיהו לח יט): "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶל יִרְמְיָהוּ 'אֲנִי דֹאֵג אֶת הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נָפְלוּ אֶל הַכַּשְׂדִּים, פֶּן יִתְּנוּ אֹתִי בְּיָדָם וְהִתְעַלְּלוּ בִי'"
בזמן המצור הבבלי על ירושלים, פנה ירמיהו הנביא אל צדקיהו והמליץ לו להיכנע לבבלים, ואף אמר לו שאם ייכנע הוא יציל את העיר מחורבן.
אבל צדקיהו סירב. הוא דאג שהיהודים, שכבר נכנעו לבבלים לפניו, יתעללו בו. אנחנו למדים מכאן שתי עובדות מצערות על מצב המנהיגות בתקופת החורבן:
- היהודים שונאים את המנהיג שלהם, עד כדי כך שהם מוכנים להתעלל בו.
- המנהיג דואג לעצמו, מתוך דאגה לעצמו הוא מסרב להיכנע ולא מציל את ירושלים מחורבן.
לשם השוואה, כ-100 שנה לפני כן היתה ירושלים במצב דומה - היה מצור אשורי על ירושלים. רבשקה שר-צבא אשור פנה אל היהודים וניסה להשפיע עליהם למרוד במלך, אבל הם נשארו נאמנים לחזקיהו:
- (מלכים ב יח לו): "וְהֶחֱרִישׁוּ הָעָם, וְלֹא עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר; כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר 'לֹא תַעֲנֻהוּ'".
בימי חזקיהו היה שיתוף פעולה בין המנהיג לבין העם: המנהיג דואג לעם והעם נאמן למנהיג. זמן קצר לאחר מכן, ה' מציל את ירושלים באופן מופלא מהמצור האשורי.
100 שנה לאחר מכן, בימי צדקיהו, המנהיג פוחד מהעם והעם שונא את המנהיג. זמן קצר לאחר מכן, הבבלים כובשים את ירושלים ומחריבים אותה.
(ע"פ שיעור של פרופ' שון זליג אסטר, "מכתבי לכיש", יום עיון וירטואלי האוניברסיטת בר-אילן, ט' באב ה'תש"ף) .
מקורות ופירושים נוספים עריכה
"דואג - ירא. פן יתנו אותי - הכשדים ביד היהודים, לומר 'מלככם יהי עבדכם, על שקדמתם להשלים עמנו'. והתעללו בי - היהודים" ( רש"י ) .
"אני דאג את היהודים - מפני שהיו בירושלים שתי כתות: כת אחת שרצו להשלים עם הכשדים, וכת השרים עם המלך שרצו להלחם, ושתי הכתות נלחמו זה בזה, כמו שכתוב ביחזקאל סימן כ"א. ועל-כן, היהודים שנפלו אל הכשדים היו שונאים את צדקיהו וירא פן יתנו אותו בידם. והנה, הנביא אמר לו 'אם יצא תצא - וחיתה נפשך', ולא אמר 'וייטב לך ותחי נפשך' כמו שאמר אחרי זה. ואם-כן, לא הבטיח לו רק שיחיה, והתירא פן יתנהו ביד היהודים ויחיה חיי הבוז והקלון" ( מלבי"ם ) .
תגובות עריכה
אמת כתבת אראל סגל ולכן מדינת ישראל צועדת לקראת חורבן
והיום בעת צום החודש החמשי יום חרב הבית הזכרתי לרה"מ
את מכתבי אשר כתבתי לו מינואר 2016 והוא טרם נכנע עד כה
וזה המכתב
אני דיין ולא נושא את שם אלהים לשוא
אני דיין ולא לשוא נושא את שם אלהים
אני דיין דורש את כסאי ואני לא צוחק
וזה ציטוט מן המכתב שכתבתי [בינואר 2016] לרה"מ דרך שרת המשפטים דאז הגברת איילת שקד
להלן ציטוט:
אני איש תורת אלהים איש אלהי שמייא ואיך תהיה לך סיעתא דשמייא אם אתה מבזה אותי
אנכי הכהן הגדול הכהן המשיח ובשם האל אני דורש את הארץ
אֶרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ
מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה
אני יודע את מקומי ולא ביקשתי להיות פריימיניסטר
אך אני הכהן הגדול דורש את משרת הרב הראשי עם סמכויות נרחבות כמנהיג רוחני לישראל
לא תוכלו לפצותני מלבד משרת הרב הראשי לישראל כי אני אדם מת-חי וזו המשמעות של איש אלהים
והיה ולא תתן בשלום כי תאמר לך עבוד אלהים אחרים ובאה עליך רעה כי אם ארצך תחרב וממשלתך תאבד
אל תהיה כסיל לשוב על שגגתך לשלוח עבדיך לאשפז אותי ולכלוא אותי כי הפעם הזאת עת צרה ליעקב עת חרום ואם הרבנים כל כהני הדת בישראל לא יתאחדו לסור למשמעתי הנני מודיעך כי רבים ימותו ודמם יהיה על ראשך ועל ראש חברי ממשלתך ועל ראש כל אלה אשר מיאנו לכבדני [סוף ציטוט]
- -- DAIAN SHEM, 2020-07-31 01:12:25
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שנאת היהודים למלכם לפני החורבן
מקורות עריכה
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2020-10-08.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yr-38-19