הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



הדרכים של ימינועריכה

מצוות השמיטה מעמידה אתגר קשה, גם בפני החקלאים (שאין להם מקור-פרנסה) וגם בפני הצרכנים (שאין להם אוכל).

מספר "פתרונות" מקובלים בימינו להתמודדות עם האתגר הזה:

"פתרונות" משותפים לחקלאים ולצרכנים:עריכה

  1. "היתר המכירה":   מכירת הקרקעות לנכרי, והמשך עבודה כרגיל
  2. "אוצר בית-דין": העברת השדות לרשות בית-דין, השבתת העבודה, ומכירת היבול כרגיל
  3. גידול ירקות על מצעים מנותקים
  4. זריעה מוקדמת -
זריעת גידולים מסויימים לפני שנת השמיטה, כך שיצמחו בשנת השמיטה.

"פתרונות" שמועילים לצרכנים בלבד:עריכה

  1. קנייה מערביי-ישראל
  2. ייבוא מחו"ל

"פתרונות" שמועילים לחקלאים בלבד:עריכה

  1. קבלת סיוע מקרן-צדקה לחקלאים שומרי שמיטה

לכל הדרכים האלה יש חסרונות, כפי שהסברנו בקישורים למעלה, וכפי שהסביר יואל אליצור במאמרו - "איך יוצאים מבעיית השמיטה?" .

ממה נובעים החסרונות?עריכה

אך כל החסרונות האלה נובעים מבעיה אחת: כל הדרכים המקובלות בימינו מסתמכות על היבול שיצמח בשנה השביעית , בעוד שהפתרון המוצע בתורה לבעיה זו הוא שונה לגמרי (ויקרא כה כ-כב):

וכי תאמרו, 'מה נאכל בשנה השביעית: הן לא נזרע, ולא נאסוף את תבואתנו?' וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ; ועשת את התבואה לשלוש השנים. וזרעתם את השנה השמינית, ואכלתם מן התבואה ישן; עד השנה התשיעית, עד בוא תבואתה - תאכלו ישן .

כלומר, אנחנו אמורים להתפרנס מהתבואה שגדלה בשנה השישית !

מותר, כמובן, לאכול מהיבול הצומח בשנה השביעית, אך רק בתור תוספת - התפריט שלנו לא צריך להסתמך על היבול הזה, ובוודאי לא פרנסתם של החקלאים.

בכך, הפתרון של התורה שונה באופן מהותי מהפתרונות המקובלים כיום.

התפקיד של ה' והתפקיד שלנועריכה

בפסוק שהובא למעלה, ה' מבטיח שייתן לנו, עד סוף השנה השישית, יבול שיספיק לנו לשנה השביעית. קיום ההבטחה הזאת הוא בתחום אחריותו של ה' - הוא צריך לדאוג לקיים את ההבטחה שלו.

אולם, במאמר זה אנחנו מתעניינים רק במשמעות המעשית שיש להבטחה זו עבורנו - מה אנחנו צריכים לעשות, כדי שנוכל ליהנות מהבטחה זו. כדי שלהבטחה תהיה משמעות, אנחנו צריכים להתכונן כבר מעכשיו, כדי שבשנה השישית נוכל לצבור מספיק יבול עבור השנה השביעית.

יישום הרעיון במציאותעריכה

בקישורים הבאים נציע כמה דרכים ליישום הרעיון במציאות של ימינו:

  1. עבור מזון שנשמר לאורך זמן - שמירה כפשוטה .
  2. עבור פירות וירקות טריים - החקלאים יחסכו כסף, והצרכנים יקנו רק משומרי-שמיטה .
  3. לחקלאים שאינם מאמינים מספיק בשביל לחסוך - תרומות מציבור שומרי-השמיטה

תגובות הרבניםעריכה

הרב יהודה הלוי עמיחי בשו"ת מורשת, ב14:32:26  01.07.2004:

הבטחת התורה "וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלוש השנים ודרשו בתו"כ (בהר ט ספרא פרק ד) שחשבון שלוש שנים הוא שנת השביעית יובל ומוצאי שביעית, וא"כ הפסוק דן כאשר נוהגת מצוות היובל ואפילו אם לא נוהג היובל הרי שהבטחה זו היא בשעה שהשמיטה היא מדאורייתא, ואולם לצערנו בימנו אין לנו לא יובל ולא שמיטות דאורייתא כך שהבטחת הקב"ה לעשות לג' שנים איננה חלה, וכפי שעיננו רואות. על כן אין להסתמך על מקראות אלו לצדדים מעשיים בימנו. וכבר כתב כן באגרות ראי"ה (ח"ב סי' תקנ"ה).

רעיונכם הוא חשוב ומיוחד ואדרבא צריך להרחיבו לא רק לשנה הששית אלא לשש שנות השמיטה, ולהרגיל את הצבור לקנות את התוצרת הכשרה כל השנים וגם בשנת השמיטה. על כן מן הראוי היה לעשות כן בכל שש שנות השמיטה, וליצור מערכת מהדרת בכשרות אמיתית. אולם לצערנו (מתוך נסיון באוצר הארץ שמכרה ב"ה בשנת השמיטה תשס"ד פירות מהודרים) לאחר השמיטה הציבור לא היה מעוניין לקנות תוצרת מהודרת שנהגו בה כל מצוות התלויות בארץ, ואדרבא רבים העדיפו פירות נכרים שאין בהם קדושה ומצוות. דבר שמחליש את האפשרויות הכלכליות שבהצעתכם. אולם לקראת שנת השמיטה הקרובה כדאי יהא לבחון רעיון זה שוב, על מנת ליצור חבורת קונים שתעזור לשמור את השמיטה כהלכתה.

יישר כח על הרעיון וצריך עוד הרבה לייעוץ כיצד מפעילים מערכת זו בצורה הטובה ביותר.

בברכת התורה והארץ

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ

כפר דרום גוש קטיף

הרב יעקב מדן (medan @ macam.ac.il) ב09:22:52  20.07.2004: "עברתי בעיון רב על הצעתך והיא נראית נכונה וטובה. אשמח לשתף פעולה. יעקב "

הרב יעקב אריאל בשו"ת ישיבת בית אל ב09:35:33  20.07.2004: "יישר כוחכם על הרעיונות היפים. בדרך זו ניסינו ללכת בשמיטות האחרונות לצערי ההצלחה היתה חלקית בלבד כיוון שלא היה שיתוף פעולה מלא מצד הציבור. אנא פנו למכון התורה והארץ בכפר דרום ואולי ניתן יהיה לקדם את הרעיון המוצע"

הרב דב שטיין ב09:37:07  20.07.2004: "הבעיה מסובכת למדי מן ההיבט הכלכלי.

לשם מימוש הרעיון נחוץ להקים ועדת שמיטה אשר תפקח שהנמכר בחנויות אלו יהיה אכן ממי שמתחייב לשמור שמיטה. זה כמובן יעלה את מחירי הסחורה מבלי שמתחרותיה תהיינה לכשעצמן אסורות. ובהיות ששלומי אמוני ישראל בד"כ חיים מן היד אל הפה באשר מדובר במשפחות גדולות שהוקמו בחיפזון (חיובי) לא תמיד יש לראי המשפחה זמן די לרכוש מקצוע מכניס כהכנה לנישואין מה גם שרבים וטובים יושבים והוגים בצעירותם בתורת (יקרה מפנינים). כעת מה תעשה עקרת הבית בעמדה בנסיון הזה? דבר זה לא יכון מבלעדי גזרה מפורשת של בית דין גדול (סנהדרין).

בעיה שניה הינה מה היא מערכת הסנקציות שתהיה כנגד הרמאים. היינו יבוא חקלאי ו"יתחייב", מה יעשה לו אם אחר כך לא יממש התחייבותו. איזה בית משפט יאכוף התחיייבות כזאת?! בתי המשפט של ה"ערב רב" לא יעשו זאת, אלא אם כן יערכו חוזים מורכבים ביותר עם הפקדת כספים מראש וכיו"ב, ועליהם מי יחתום?!

הרעיון מבורך, אך לש מימושו נחוצה בדחיפות סנהדרין. רק מרותה של סנהדרין תתקבל להלכה בכל החוגים ורק גוף כסנהדרין יוכל להקים את המנגנונים ההלכתיים לבחינת השלכות ההחלטה הזו שהינה חיונית מאוד.

יצויין שהמצב הנוכחי הינו ממש קטסטרופלי. המהדרים בדיני שביעית מזלזלים בדברי התורה "לא ישבו בארצך" ו"לא תחנם" באשר השמיטה מדלדלת את ישראל ומחזקת את כדאיות תפיסת האדמות ע"י נכרים אויבים. מאידך החמרה במצוות אלו - "לא ישבו בארצך" ו"לא תחנם", מביאה לעיתים לזלזול בקדושת השמיטה והארץ . שני סוגי העברות הללו מסכנות את ישיבתנו בארצנו הקדושה. אין פלא איפוא שאלו הנותנים משקל וסיכוי גדול לשלטון יהודי מתנכר מעדיפים את מצוות "לא תחנם" ואלו שלא מעדיפים את השמיטה."

  • אראל: תודה על התגובה,
  • בעניין הפיקוח, אולי אפשר פשוט לסדר חוזה של העברת בעלות - החקלאי יעביר את הקרקע שלו לבעלות גוף שיהיה אחראי על השמיטה, ואותו גוף ידאג לכך שהקרקע תשבות.
  • העברת בעלות היא פעולה די מקובלת במשק, ובוודאי אפשר לאכוף אותה גם באמצעות בתי-המשפט של ה"ערב רב".
  • כמובן שצריך להקים סנהדרין, אך אני חושב, שעל משקל דברי חז"ל "מקריבים אף-על-פי שאין בית", אפשר גם להגיד "מקיימים מצוות אף-על-פי שאין סנהדרין", כלומר - במקביל לפעולות החשובות להקמת הסנהדרין, צריך גם להשתדל לשפר את קיום המצוות בתחומים נוספים, אין סתירה בין הדברים.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל ויעל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-03-14.

תגובותעריכה

מאת:

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tryg/jmita/wy-25-2022