ביאור:שמות ח טו
שמות ח טו: "וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה: אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא. וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות ח טו.
אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא עריכה
החרטומים ניסו לסלק את הכינים ולא הצליחו (שמות ח יד), ואז הם הסבירו את כשלונם במילים: "אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא".
המילים האלה סיפקו את פרעה והוא הלך בכעס ממשה ואהרון, בלי לבקש שמשה יסיר את הכינים.
ניתן לחשוב שהחרטומים אמרו שזה הגורל, זה מהשמים, ואין מה לעשות. תוך זמן מה זה יעבור מעצמו, לפחות בצורה חלקית.
סביר שהיו כינים במצרים עוד לפני המכה, ופרעה לא רצה לכבד את אלוהים ועוצמתו.
וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה עריכה
אלוהים פקד על משה להגיד לאהרון "וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ, וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות ח יב). אהרון הכה את הארץ לעייני פרעה וחרטומיו, "כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים, בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות ח יג).
כך קרה ש"וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה" (שמות ח יד).
פרעה ומצרים סבלו, אולם לא נאמר שפרעה ביקש שאלוהים יסיר את הכנים.
מכאן ניתן להבין שלמעשה המכה הזאת לא חדלה בארץ מצרים.
- עד היום הזה יש כינים באנשים ובחיות במצרים.
- ועד היום הזה חרטומי מצרים ורופאיה מנסים להפטר מהכינים, ככתוב: "וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים, וְלֹא יָכֹלוּ" (שמות ח יד).