פתיחת התפריט הראשי

ביאור:שירת נשים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



במקומות רבים בתנ"ך מדובר על נשים ששרו באזני גברים:

  • (שמות טו כ): "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ לה'... כִּי גָּאָה גָאֹה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם"- מרים אמרה לכל הנשים, שנזכרו בפסוק הקודם, לשיר (למרות שנאמר "ותען להם מרים" בלשון זכר). הן אמנם שרו בנפרד מהגברים, ובכל-זאת, קולן של 600 אלף נשים בוודאי הגיע גם לאזני הגברים.
  • (שופטים ה א): "וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר"- ברק שמע את דבורה, וכנראה כך גם שאר בני ישראל.
  • שמואל א יח ו: " "וַיְהִי בְּבוֹאָם, בְּשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי, וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל לשור וְהַמְּחֹלוֹת לִקְרַאֶת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלִשִׁים" " - שאול והלוחמים שעמו בוודאי שמע את הנשים.
  • (שמואל ב יט לו): "בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם... אִם אֶשְׁמַע עוֹד בְּקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת?!..."- ברזילי כבר זקן ולא שומע נשים שרות, מכאן שכשהיה צעיר כנראה היה שומע.
  • (קהלת ב ח): "כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת, עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת וְתַעֲנוּגֹת בְּנֵי הָאָדָם, שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת"- גם קהלת, כשהיה צעיר, שמע אנשים שרים ונשים שרות.
  • (עזרא ב סה): "מִלְּבַד עַבְדֵיהֶם וְאַמְהֹתֵיהֶם אֵלֶּה שִׁבְעַת אֲלָפִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה, וְלָהֶם מְשֹׁרְרִים וּמְשֹׁרְרוֹת מָאתָיִם"- " "לפי שהיו עולים בשמחה מבבל לא"י, היו צריכים למשוררים ומשוררות, כדי שיהו מטיילות בהם ברוב שמחתם" " (רש"י) , " ""משוררים ומשוררות" - זכרים ונקבות לשורר בדרך כי עלו בשמחה ובטיול" " (מצודת דוד) , וכן (נחמיה ז סז): "מִלְּבַד עַבְדֵיהֶם וְאַמְהֹתֵיהֶם אֵלֶּה שִׁבְעַת אֲלָפִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה וְלָהֶם מְשֹׁרֲרִים וּמְשֹׁרֲרוֹת מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה".
  • (דברי הימים א כה ה): "כָּל אֵלֶּה בָּנִים לְהֵימָן חֹזֵה הַמֶּלֶךְ בְּדִבְרֵי הָאֱלֹהִים לְהָרִים קָרֶן, וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים לְהֵימָן בָנִים אַרְבָּעָה עָשָׂר וּבָנוֹת שָׁלוֹשׁ. כָּל אֵלֶּה עַל יְדֵי אֲבִיהֶם בַּשִּׁיר בֵּית ה' בִּמְצִלְתַּיִם נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת לַעֲבֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ אָסָף וִידוּתוּן וְהֵימָן"- כל המבקרים בבית ה' בוודאי שמעו את בנותיו של הימן.

על-פי ההלכה, אסור לגבר לשמוע שיר של אישה; הלכה זו מסתמכת על הפסוק:

  • (שיר השירים ב יד): "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה! הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ; כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה"- החתן מבקש מהכלה שתשמיע לו את קולה ותראה לו את גופה, מכאן ששמיעת קול מעוררת את הגבר כמו מראה, ולכן מטעמי צניעות אסרו לאיש לשמוע קול אישה (ראו קול באישה ערוה בויקיפדיה ).

איך מסתדרים הפסוקים שקראנו עם הלכה זו?

1. היה אפשר לפרש שהמילה שיר משמעה, כמו בימינו, דיקלום שאינו מלווה בהכרח במנגינה. אולם, הביטוי "כלי שיר", המופיע כמה פעמים בתנ"ך, מלמד שהמילה שיר מציינת, כנראה, זמר ממש, שנהוג ללוותו בכלי נגינה:

  • (עמוס ו ה): "הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל, כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר"
  • (דברי הימים א טו טז): "וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְשָׂרֵי הַלְוִיִּם לְהַעֲמִיד אֶת אֲחֵיהֶם הַמְשֹׁרְרִים בִּכְלֵי שִׁיר נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת וּמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִיעִים לְהָרִים בְּקוֹל לְשִׂמְחָה"
  • דברי הימים א טז מב: " "וְעִמָּהֶם הֵימָן וִידוּתוּן חֲצֹצְרוֹת וּמְצִלְתַּיִם לְמַשְׁמִיעִים," "וכלי שִׁיר" "הָאֱלֹהִים וּבְנֵי יְדוּתוּן לַשָּׁעַר" "
  • דברי הימים ב ז ו: " "וְהַכֹּהֲנִים עַל מִשְׁמְרוֹתָם עֹמְדִים וְהַלְוִיִּם" "בכלי שִׁיר" "ה' אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִיד הַמֶּלֶךְ לְהֹדוֹת לה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ בְּהַלֵּל דָּוִיד בְּיָדָם וְהַכֹּהֲנִים" "מחצצרים נֶגְדָּם וְכָל יִשְׂרָאֵל עֹמְדִים" "
  • (דברי הימים ב לד יב): "וְהָאֲנָשִׁים עֹשִׂים בֶּאֱמוּנָה בַּמְּלָאכָה, וַעֲלֵיהֶם מֻפְקָדִים יַחַת וְעֹבַדְיָהוּ הַלְוִיִּם מִן בְּנֵי מְרָרִי וּזְכַרְיָה וּמְשֻׁלָּם מִן בְּנֵי הַקְּהָתִים לְנַצֵּחַ וְהַלְוִיִּם כָּל מֵבִין בִּכְלֵי שִׁיר"
  • (נחמיה יב לו): "וְאֶחָיו שְׁמַעְיָה וַעֲזַרְאֵל מִלֲלַי גִּלֲלַי מָעַי נְתַנְאֵל וִיהוּדָה חֲנָנִי בִּכְלֵי שִׁיר דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹהִים וְעֶזְרָא הַסּוֹפֵר לִפְנֵיהֶם"

2. האיסור שנזכר בתלמוד אינו חד משמעי. יש מקרים שבהם מותר, לפי חלק מהדעות, לשמוע שירת נשים - למשל כאשר כמה נשים שרות יחד. בפסוק משיר השירים, שהבאנו למעלה כמקור לאיסור זה, נזכרה אישה אחת - הכלה המשמיעה את קולה לחתן; אך כששומעים כמה קולות יחד, קשה לזהות קול מסויים מתוך המקהלה והדבר אינו מעורר את היצר באותה מידה (ראו קול באישה ערוה בויקיפדיה ). כל הפסוקים שקראנו מתאימים להלכה זו:

  • (שמות טו כ): "וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ לה'..."- כל הנשים שרו ביחד (ראו הסברים נוספים במאמר של אדמיאל קוסמן ).
  • (שופטים ה א): "וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם..."- ברק שמע את דבורה, אך לפי חז"ל הם היו נשואים; ושאר בני ישראל שמעו את שניהם יחד במקהלה.
  • שמואל א יח ו: " "וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי" "יִשְׂרָאֵל לשור וְהַמְּחֹלוֹת" "לִקְרַאֶת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ..." " - נשים רבות שרו ביחד.
  • שמואל ב יט לו: " "אִם אֶשְׁמַע עוֹד בְּקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת?!..."" - שָׁרִים וְשָׁרוֹת שרו במקהלה, וכן (קהלת ב ח): "עשיתי לי שָׁרִים וְשָׁרוֹת ותענוגת בני האדם...".
  • עזרא ב סה, (נחמיה ז סז): "מְשֹׁרֲרִים וּמְשֹׁרֲרוֹת מָאתַיִם"- 200 איש ואשה שרו ביחד ( פירוט ), וכן:
  • (דברי הימים א כה ה): "... בָּנִים אַרְבָּעָה עָשָׂר וּבָנוֹת שָׁלוֹשׁ. כָּל אֵלֶּה עַל יְדֵי אֲבִיהֶם בַּשִּׁיר בֵּית ה'...". 

3. לפי חלק מהדעות בהלכה, מותר לשמוע שירת נשים כאשר היא מלווה בכלי נגינה, כי אז הקול אינו מודגש. כך הסבירו חכמי החסידות מדוע מרים לקחה את התוף בידה לפני ששרה (ע"פ "פרדס יוסף", בספר "פירושי החסידות לתורה") . ייתכן שגם במקרים שהבאנו למעלה, הזמרות השתמשו ב כלי שיר. כמו כן, לפי חלק מהדעות, מותר לשמוע שירת נשים כאשר השומע אינו מכיר את הנשים, וייתכן שזה היה המצב באירועים הנ"ל. ויש דעות שהאיסור חל רק על גבר הקורא קריאת שמע, כי שמיעת קול אישה עלולה לפגוע בריכוז שלו, אולם במצבים אחרים אין איסור.

4. ולענ"ד, עצם העובדה שהתנ"ך אינו מנסה להתנצל ולהסביר את האירועים הללו, מלמדת שבזמן התנ"ך לא היה כל איסור. ייתכן שהאיסור לשמוע קול אישה נקבע רק בתקופת התלמוד, כחלק ממפעלם הגדול של אנשי הכנסת הגדולה לצמצם את יצר הרע.


תגובותעריכה

אין איסור מפורש על שירת נשים בתנ"ך ועל כן יש לאפשר שירה כזו בתנאי שתוכן השירה, המנגינה וההופעה עצמה של הזמרת ראויים לכך.

-- Reuven Rokah, 2011-12-18 22:42:37

ספר תהילות פרק סח (כו) קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת:

-- daian moshe, 2011-12-19 06:56:59

עוד מאמר מעניין על המשמעות של "קול באשה": [1]

-- אראל, 2011-12-19 07:40:06

סליחה, אבל אני לא מבין מה ולמה צריך לחפור ולחפש בפסוקים מלפני 2500 שנים כדי לבדוק אם כללי התנהגות שמקובלים היום מתאימים למה שהיה כתוב אז. זה בעצם להסכים עם החרדים (וגם עם הדתיים "סתם"...) שהמשחק שאנחנו משחקים הוא כדורגל, בעוד שמדובר באמת בשחמט.

מי שחושב שכללים של לפני 2500 שנים (או 1500 שנים או 500 שנים) - וכמו שאמר ישעיהו ליבוביץ זצ"ל, לא משנה אם הם הגיוניים או לא, אז או עכשיו - צריכים לחול על חייו, שיתכבד ויישם אותם בכל מה שנוגע לעצמו, לא לאחרים. כל השאר זה עניין של נימוס והתחשבות, ואישית אני מרגיש שככל שדוחקים אותי יותר לקיר, אני פחות מעוניין להיות מנומס ומתחשב, מפני ש"צריך שניים לטנגו", ובצד השני יש כלי ריק (או אם תרצו, "עגלה ריקה"...) מהתחשבות.

ולהשומע ינעם (או שלא)

-- Ilan Blumenthal, 2011-12-21 13:10:06

אילן, אתה תוקף במקום הלא נכון.

כאן אף אחד לא מנסה ליישם כללים כלשהם על אנשים אחרים, ולא דוחק אף אחד לשום מקום.

כאן המטרה היחידה (לפחות שלי, במאמרים שאני כותב) היא לברר מה הם הכללים שאני צריך ליישם היום. מי שרוצה לשמוע ולהסיק מסקנות לגבי עצמו - מוזמן.

-- אראל, 2011-12-21 18:46:36

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-09-24.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/jirtnjim