ביאור:תהלים קכו ד

תהלים קכו ד: "שׁוּבָה ה' אֶת שבותנו[שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב;"

תרגום ויקיטקסט: ה'! שובה אל ציון והשב את שביתנו מהגלות בשטף גדול של עליה, כמו אפיקי הנחלים בנגב המתמלאים בבת-אחת בשטף מים!

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:תהלים קכו ד.

הקבלות

המשורר מבקש מה' שישיב את שיבת ציון. אבל בתחילת הפרק נאמר שה' כבר השיב את שיבת ציון, (תהלים קכו א): "בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים"! אז על מה התפילה?

כדי לענות לשאלה, יש להבין את משמעות המשל כאפיקים בנגב . המפרשים פירשו אותו בכמה דרכים:

1. הנגב הוא ארץ יבשה - משל לגלות שבה עם ישראל "מיובש" ואינו יכול להתפתח; האפיקים הם נחלי מים המרטיבים ומחיים את הנגב ומאפשרים לצמחים לצמוח - משל לגאולה שבה עם ישראל ייוושע ויוכל לצמוח בארצו (ע"פ רש"י, רד"ק, אבן עזרא) .

לפי פירוש זה, ניתן לקשר את המשל לפסוק הבא, (תהלים קכו ה): "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה - בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ": כמו האפיקים בנגב הגורמים לכך שהזורעים בדמעה יקצרו ברינה - כך שיבתנו לציון תאפשר לנו, עם ישראל, לקצור ברינה את כל מה שזרענו בגלות בדמעה: "כאפיקי מים בארץ יבשה, שמלחלחין אותה, כך נהיה מרטיבין בשובך את שבותינו; כאשר הזורעים בארץ ציה בדמעה דואגים שמא לא תצמח, ברנה קוצרין על ידי אפיקי המים כשהם משולחין בה" (ע"פ רש"י ) .

2. מעבר לכך, האפיקים בנגב הם משל להפתעה: "יבקש המשורר שיעשה ה' שתהיה התשועה בדבר חדש אשר לא קוו עליה, והוא מה שיביא הגאולה קודם הזמן... ידמה למי שזרע בארץ נגובה שכבר התיאש למצוא שם פרי תבואה, ופתאום באו אפיקי מים והשקו את פני האדמה, ובבוא לקצור נהפך אבלו לששון , שזה דבר שלא קוה עליו" ( מלבי"ם ) .

3. אולם ייתכן שהמשל מתייחס בפרט לנגב של ארץ ישראל, והאפיקים הם לא סתם נחלי מים אלא "מים כבירים הניגרים בחוזק" (המאירי, וכן אבן עזרא ו מצודות ) , כלומר, שיטפונות.

לנחלים שבנגב ישנה תכונה מיוחדת: הם יכולים להיות יבשים או לזרום בנחת במשך זמן רב, ואז, בעקבות ניקוז של מי גשמים שירדו בכלל במקום אחר, הם מתמלאים בבת אחת במים שוטפים (ע"פ יוסף ברסלבי , "הידעת את הארץ") . ראו למשל את השיטפון בנחל ממשית .

כעת נוכל לחזור לשאלה שהצבנו בראש המאמר. בזמן כתיבת המאמר, שיבת ציון אכן כבר התחילה, לאחר הצהרת כורש. אולם השיבה התנהלה באיטיות, בזרם חלש של עולים מעטים. המשורר מבקש, שיבוא שיטפון של עולים רבים, שיתאספו מכל מקומות גלותם - כמו השיטפונות בנגב.

והבקשה אכן התממשה בימינו: לאחר זרימה חלשה של עולים שבאו לארץ במשך מאות שנים, לאחר הקמת המדינה הגיע לארץ שיטפון של עולים שהגדילו את מספר היהודים בארץ פי שלושה ויותר, כאפיקים בנגב .

תגובות

מחזה מדהים של שטפון מפתיע בנחל צין https://www.facebook.com/photo.php?v=813384285343535

-- erelvgalya ., 2014-03-31 22:48:19

מדהים.

מלבד ההפתעה, יש פה גם אפקט של הפרחת השממה.

-- hagai hoffer, 2014-03-31 23:20:30

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2014-04-05.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שיטפון של שיבת ציון

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-126-04