מלבי"ם על תהלים קכו ד
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק קכ"ו • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
שׁוּבָ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־שְׁבִיתֵ֑נוּ שבותנו
כַּאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב׃
(ד-ה) "שובה", ע"פ ההצעה הנזכרת יבקש המשורר שיעשה ה' שתהיה התשועה בדבר חדש אשר לא קוו עליה, והוא מה שיביא הגאולה קודם הזמן, כי אם תבא הגאולה בזמן המיועד מפי הנביאים אחרי שבעים שנה דומה לקוצר שדה תבואה על ראש גיא שמנים בארץ טובה, אשר בטח בלבו שישא אלומותיו והשמחה אינה גדולה כ"כ כי אינו דבר חדש, משא"כ אם תבוא הגאולה קודם זמן המיועד ידמה למי שזרע בארץ נגובה שכבר התיאש למצוא שם פרי תבואה, ופתאום באו אפיקי מים והשקו את פני האדמה, ובבוא לקצור נהפך אבלו לששון, שזה דבר שלא קוה עליו, וז"ש "שובה ה' את שביתנו" קודם הזמן בענין שנדמה "לאפיקים בנגב", אשר "הזורעים בדמעה" שבעת הזריעה התיאש ממצוא שכר בעמלו ופתאום "יקצרו ברנה", ומוסיף והולך עוד ציור יותר גדול, שאם גם אח"כ שכבר באו אפיקים והשקו את האדמה לא ידע בעל השדה מזה, עד שגם בעת שהולך לקציר הוא בוכה עדיין, וז"ש.
ביאור המילות
"כאפיקים". אפיקי מים בארץ נגובה:
<< · מלבי"ם על תהלים · קכו ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.