פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




הר שעיר, הר סיני ושירת דבורהעריכה

בתחילת שירת-דבורה, שירת הניצחון על יבין מלך כנען, אומרת דבורה (שופטים ה ד-ה): "ה', בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם, אֶרֶץ רָעָשָׁה, גַּם-שָׁמַיִם נָטָפוּ; גַּם-עָבִים, נָטְפוּ מָיִם. הָרִים נָזְלוּ, מִפְּנֵי ה': זֶה סִינַי - מִפְּנֵי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל".

1. רש"י פירש ע"פ התרגום, שהפסוקים מתארים את מעמד מתן תורה בהר סיני - הגויים (ובפרט בני אדום היושבים בשעיר) לא רצו לקבל את התורה, ולכן ה' נתן אותה לבני-ישראל על הר סיני, ובזכות התורה נושעו בני-ישראל מהכנענים.

  • אולם, בפסוקים האלה אין שום זכר לתורה, ולא ברור מדוע נזכרו דווקא בני-אדום בהקדמה לשירת הניצחון על עממי כנען.

2. ראב"ע, רד"ק, מצודות, רלב"ג ומלבי"ם פירשו, שהפסוקים מתארים את המלחמות שה' נלחם לישראל כשהיו בדרך לארצם - כאשר הקיפו את הר שעיר והגיעו לארצות האמורי בעבר-הירדן. ע"פ רד"ק, המילים "זה סיניי" הן משל לניסים שנעשו לבני-ישראל באותן מלחמות - ההרים נזלו ונמסו, כמו שהר סיני נזל מפני ה' במעמד הר-סיני; ע"פ מלבי"ם (ובניגוד לטעמים), המילים "זה סיניי" הן תיאור של ה' - "ה' זה סיניי" הוא "ה' שנגלה על הר סיניי" (ע"ע זה סיני , הר שעיר והר סיני ). הפסוקים נועדו להראות את הניגוד בין הנצחונות הגדולים על האמורים, לבין המצב הבטחוני הקשה בתקופת שמגר בן ענת (המתואר בפסוק הבא - "בימי שמגר בן ענת, בימי יעל, חדלו אורחות; והולכי נתיבות - ילכו אורחות עקלקלות"), עד שקמה דבורה והחזירה את הביטחון לישראל. ע"ע שירת דבורה - המבנה

3. שבטי הצפון שנדחקו מנחלתם נאלצו לגור בסביבת הר סיני, ולהכין שם את הצבא להתקפת נגד. הלל הלפרין (שיחה) 19:50, 4 בינואר 2014 (IST)

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-16.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הר שעיר, הר סיני ושירת דבורה

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/joftim/jf-05-0405