ביאור:קשר בין שיפוט לבין מלחמה בספר שופטים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




בספר שופטים, רבים ממנהיגי ישראל היו גם נביאים, גם שופטים וגם לוחמים. מה קדם למה? זה לא לגמרי ברור.

א. המנהיג הראשון שנזכר, אחרי מות יהושע, היה עתניאל בן קנז. הוא היה קודם נביא (ותהי עליו רוח ה'), אחר-כך התחיל לשפוט את ישראל, ורק אז יצא למלחמה, (שופטים ג ז): "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה', וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם, וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָאֲשֵׁרוֹת. וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרָם נַהֲרָיִם, וַיַּעַבְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם שְׁמֹנֶה שָׁנִים. וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה, וַיָּקֶם ה' מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיּוֹשִׁיעֵם, אֶת עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ. וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה', וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל, וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה וַיִּתֵּן ה' בְּיָדוֹ אֶת כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרַם וַתָּעָז יָדוֹ עַל כּוּשַׁן רִשְׁעָתָיִם. ותשקט הארץ ארבעים שנה, וימת עתניאל בן קנז".

ב. המנהיג הבא היה אהוד בן גרא. עליו כלל לא נזכר שהוא שפט את ישראל, אלא רק שהושיע אותם, (שופטים ג טו): "וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', וַיָּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ, אֶת אֵהוּד בֶּן גֵּרָא בֶּן הַיְמִינִי, אִישׁ אִטֵּר יַד יְמִינוֹ; וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָדוֹ מִנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב".

ג. גם המנהיג הבא, שמגר בן ענת, כלל לא היה שופט, אלא רק מושיע, (שופטים ג לא): "וְאַחֲרָיו הָיָה שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת, וַיַּךְ אֶת פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר, וַיֹּשַׁע גַּם הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל".

ד. אחריו היתה דבורה, שהיתה קודם כל נביאה ושופטת, (שופטים ד ד): "וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת, הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא. והיא יושבת תחת תמר דבורה, בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים; ויעלו אליה בני ישראל למשפט". היא מינתה את ברק, שלא היה שופט כלל, למנהיג צבאי, (שופטים ד ו): "וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן". לאחר מכן, לפי בקשתו, היא הצטרפה אליו למלחמה.

ה-ו. המנהיג הבא היה גדעון בן יואש. גם הוא לא היה שופט, אלא בן של איכר פשוט המגדל חיטה. מלאך ה' נראה אליו ומינה אותו למושיע, (שופטים ו יד): "וַיִּפֶן אֵלָיו ה', וַיֹּאמֶר 'לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן, הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ'". אחרי המלחמה רצו בני ישראל למנות אותו למושל, אך הוא סירב. לעומת זאת, בנו החורג - אבימלך - דווקא כן רצה למשול, והצליח להיות מלך במשך שלוש שנים, עד שנהרג במרד.

ז. המנהיג הבא היה תולע בן פואה. עליו מסופר שהוא קודם-כל קם להושיע את ישראל, ואחר-כך שפט את ישראל, (שופטים י ב): "ויקם אחרי אבימלך להושיע אֶת יִשְׂרָאֵל תולע בן פואה בן דודו איש יששכר, והוא ישב בְּשָׁמִיר בהר אפרים. וַיִּשְׁפֹּט את ישראל עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בשמיר".

ח. אחריו בא יאיר הגלעדי. עליו נאמר רק שהיה שופט - לא נאמר שנלחם כלל, (שופטים י ג): "וַיָּקָם אַחֲרָיו יָאִיר הַגִּלְעָדִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה"

ט. המנהיג הבא היה יפתח הגלעדי. הוא התמנה קודם-כל למנהיג צבאי, (שופטים יא יא): "וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם זִקְנֵי גִלְעָד, וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת כָּל דְּבָרָיו לִפְנֵי ה' בַּמִּצְפָּה"; אחר-כך נביא, (שופטים יא כט): "וַתְּהִי עַל יִפְתָּח רוּחַ ה', וַיַּעֲבֹר אֶת הַגִּלְעָד וְאֶת מְנַשֶּׁה וַיַּעֲבֹר אֶת מִצְפֵּה גִלְעָד וּמִמִּצְפֵּה גִלְעָד עָבַר בְּנֵי עַמּוֹן"; ובסוף ימיו היה שופט, (שופטים יב ז): "וישפט יפתח את ישראל שש שנים, וימת יפתח הגלעדי ויקבר בערי גלעד".

י-יב. שלושת המנהיגים הבאים היו שלושתם שופטים בלבד, (שופטים יב ח): " וישפט אחריו את ישראל אבצן מבית לחם. ויהי לו שלשים בנים ושלשים בנות שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו מן החוץ וישפט את ישראל שבע שנים", (שופטים יב יא): " וישפט אחריו את ישראל אילון הזבולני וישפט את ישראל עשר שנים", (שופטים יב יג): " וישפט אחריו את ישראל עבדון בן הלל הפרעתוני. ויהי לו ארבעים בנים ושלשים בני בנים רכבים על שבעים עירם וישפט את ישראל שמנה שנים".

יג. שמשון היה קודם-כל נביא, (שופטים יג כה): "ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל"; אחר-כך נלחם בפלשתים, ובעקבות כך (כנראה) התמנה לשופט,  (שופטים טו כ): "וישפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה", (שופטים טז לא): "וירדו אחיו וכל בית אביהו וישאו אתו ויעלו ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאל בקבר מנוח אביו והוא שפט את ישראל עשרים שנה".

יד. בספר שמואל מסופר על עלי, שהיה כהן בשילה, והיה גם שופט. הוא לא עסק במלחמות, אם כי הוא מת באותו יום שבו שני בניו נהרגו במלחמה וארון ה' נשבה, (שמואל א ד יח): "ויהי כהזכירו את ארון האלהים ויפל מעל הכסא אחרנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת כי זקן האיש וכבד והוא שפט את ישראל ארבעים שנה".

טו. האחרון שנאמר עליו ששפט את ישראל היה שמואל. גם הוא היה קודם כל נביא, (שמואל א ג יט): "ויגדל שמואל וה' היה עמו ולא הפיל מכל דבריו ארצה"; אחר-כך מנהיג צבאי שהוביל את ישראל לנצחון מול הפלשתים (שמ"א ז), ובסוף היה שופט, (שמואל א ז טו): " וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֵת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו. וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה. וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ וְשָׁם שָׁפָט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לה'".

אז מה הקשר בין שלושת התפקידים - נבואה, משפט ומלחמה?

נראה שרוב המנהיגים התחילו לפעול כאשר היתה עליהם רוח ה', כלומר נבואה. מתוך כך הם קיבלו כוח וגבורה להילחם ולהושיע את ישראל. לאחר שהצליחו, מינו אותם בני ישראל לשופטים, שהרי אחת הדרישות משופטים היא שיהיו אנשי חיל ( פירוט ). אולם סדר זה אינו מתאים לכל המנהיגים בספר. מה דעתכם?


תגובות עריכה

אז מה הקשר בין שלושת התפקידים - נבואה, משפט ומלחמה?

ספר שמות פרק 15 כתוב:

(ג) יְהֹוָה אִישׁ מִלְחָמָה יְהֹוָה שְׁמוֹ:

נביא הוא איש אלהים ואלהים שופט

-- daian moshe, 2011-10-03 15:06:47

מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-10-05.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/joftim/loxmim