פתיחת התפריט הראשי

ביאור:קהלת חיפש את האיזון הנכון

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

איך ייתכן שיש כל כך הרבה אנשים שמדברים בשם אותם ערכים (למשל "ערכי היהדות", או להבדיל "ערכי הדמוקרטיה") ובכל-זאת מגיעים למסקנות שונות ואף מנוגדות? האם חלק מהם משקרים או טועים? לא בהכרח; ייתכן שהניגודים ביניהם נובעים מכך שיש להם סדרי עדיפויות שונים. כולם מייחסים חשיבות לערכים אלה, אבל כל אחד מסדר את הערכים בצורה שונה.

מכיוון שסדרי עדיפויות שונים עשויים להביא למסקנות מנוגדות, היה אפשר לצפות שכל אחד יגדיר בצורה ברורה מה הם סדרי העדיפויות שלו; אולם, למרבה הצער, רוב האנשים אינם נוהגים כך; הרבה יותר קל להציג רשימה יפה של ערכים שכולם מסכימים שהם חשובים (כגון: "שלטון החוק", "שלום", "צדק חברתי", "ארץ ישראל"), ולא להתייחס לשאלות 'קטנוניות' בסגנון "מה תעשה אם שניים מתוך הערכים שלך יתנגשו?" או "מה תעשה אם לא יהיה לך תקציב לממש את הכל?"; הרבה יותר קל לקלל את הממשלה על כך שהיא לא מממנת תרופה יקרה לחולי סרטן מסכנים, מאשר לקבוע כללים שיעזרו לנו להחליט - כמה כסף צריך להשקיע בקניית תרופות, וכמה כסף צריך להשקיע במחקר עתידי שימנע מחלות נוספות. הרבה יותר קל לקרוא לכולם לבוא להפגנות למען שיחרור יונתן פולארד, מאשר לקבוע כללים שיעזרו לנו להחליט, כמה זמן צריך להשקיע בהפגנות מסוג זה, וכמה זמן צריך להשקיע בהפגנות אחרות, או בפעולות צדקה אחרות, או בטיפול במשפחה.

זו, אולי, הסיבה, שבסוף ספר קהלת, באחד הפסוקים שמסכמים את מפעליו הגדולים של שלמה המלך בתחום החכמה, יש משפט שמדבר על איזון (קהלת יב9): ""{{{1}}}" ". ע"פ פירוש ששמעתי מהרב דוד קליר, "איזן" מלשון "מאזניים" (שניהם מהשורש אזנ): שלמה חקר ושקל את הערכים השונים, כדי למצוא את סדר העדיפויות הנכון ביניהם. זוהי אכן משימה ששלמה המלך, החכם באדם, ראוי להשתבח בה.

יש אנשים, שכאשר הם נשאלים לגבי סדר העדיפויות שלהם, הם עונים "אין צורך לקבוע סדרי עדיפויות, כי אין שום סתירה בין הערכים שלנו, כולם טובים, וכל ערך תורם למימושם של הערכים האחרים". שלמה המלך, כנראה, לא חשב כך. הוא אמר, למשל ( משלי יז1): "" טוב פת חרבה ושלווה בה, מבית מלא זבחי ריב" ", כי הוא ידע, שעלולה להיות סתירה בין בית מקדש שמקריבים בו זבחים רבים, לבין שלוה ושלום (ע' רש"י שם); וכשהוא אמר ( משלי טז8): "" טוב מעט בצדקה, מרוב תבואות בלא משפט" ", הוא רמז, שעלולה להיות התנגשות בין ניסיון להשיג רכוש רב, גם כשהוא מיועד למטרות של צדקה, לבין שמירה על המשפט .

אנחנו רק בני אדם; יש לנו זמן מוגבל, כוחות פיסיים מוגבלים וכוחות נפשיים מוגבלים; ולכן, תמיד יהיו התנגשויות בין ערכים, ותמיד נצטרך לבחור.אנשים רבים בימינו מתעלמים מהתנגשויות אלה, כי נוח להם יותר להציג את הערכים שלהם בצורה חדה וברורה, בלי להיכנס לפרטים המעשיים. אולם, מי שרוצה להציג השקפת עולם שיהיה אפשר גם לממש אותה, חייב לרדת לפרטים ולקבוע סדרי עדיפויות ברורים ומנומקים.

בהמשך הפרק ניתן למצוא כמה מאמרים העוסקים בשאלת סדרי העדיפויות, על-פי ספר משלי.

אולם המלאכה עדיין רבה - יש הרבה נושאים לדון בהם, ויש חשיבות רבה לקבוע כללים ברורים ומדוייקים יותר בנושא זה. בינתיים ראוי שכל אדם יענה לעצמו על השאלות הבאות:

  • מהו סדר העדיפויות בין הערכים השונים שלי?
  • מדוע דווקא סדר זה הוא הנכון בעיניי? האם אני באמת יכול/ה לקבוע בוודאות, שסדר העדיפויות שלי הוא הנכון?
  • איך אני מתייחס/ת לאנשים שיש להם אותם ערכים כמו שלי, אבל בסדר עדיפות אחר? אם אני מתייחס/ת אליהם באופן שלילי - האם יש לי נימוק מספיק טוב לכך?
  • האם יש לי זכות לכפות על אחרים להתנהג על-פי סדר העדיפות שלי?

דוגמה מפורסמת לעניין זה היא שאלת סדר העדיפות בין מצוות כיבוש הארץ לבין מצוות שמירת החיים. הרצי"ה קוק זצ"ל ורבנים נוספים פסקו שמצוות כיבוש הארץ דוחה פיקוח נפש, שיש למסור את הנפש על-מנת לכבוש את שטחי ארץ ישראל ולא להניחם לעם אחר. אולם דעה זו אינה הדעה היחידה בעולם התורה, למשל, הרנ"א רבינוביץ' שליט"א, הר"ע יוסף שליט"א והרא"מ שך זצ"ל, כולם פסקו שמצוות כיבוש הארץ אינה דוחה פיקוח נפש; שני האחרונים אף פסקו בפירוש, שכאשר יש אפשרות להציל חיים ע"י מסירת שטחי א"י לנכרים, יש לעשות זאת. כעת, נניח שאנחנו מגיעים למסקנה שמצוות כיבוש הארץ אכן דוחה פיקוח נפש, ואנחנו מוסרים את נפשנו על מסקנה זו; איך אנחנו מתייחסים לאנשים שסדר  העדיפויות שלהם הוא שונה? האם הם נחשבים בעינינו לפחות יהודים / פחות אמוניים? האם יש לנו זכות לכפות עליהם למסור את נפשם על המסקנה שלנו? האם יש לנו זכות, למשל, לכפות על חיילים למסור את נפשם למען הגנה על שטחים מסויימים, כאשר לפי דעתם, ההחזקה בשטחים אלה אינה מצדיקה סיכון חיים?

לעניות דעתי, התשובה לכל השאלות הללו צריכה להיות "לא". גם אם אנחנו מאמינים בסדר עדיפות מסויים, אנחנו צריכים להכיר בלגיטימיות של סדרי עדיפויות אחרים, לא לכפות את סדר העדיפות שלנו, וגם לא להפחית בערכם של אנשים שאצלם סדר העדיפויות הוא שונה.

" וְאִזֵּן " - פירושים אחריםעריכה

רש"י פירש: "" ואזן - עשה אזנים לתורה, כקופה זו שאין לה אזנים לאחוז בה ובא ועשה לה אזנים; שתיקן עירובין לסייג שמירת שבת, ותיקן נטילת ידים סייג לטהרה, וגזר על השניות סייג לעריות"

  • אולם, בלשון המקרא לא משתמשים במילה "אוזן" כדי לציין בליטה שמחזיקים בה, אלא במילה "יד".

רשב"ם פירש: "" נתן אזניו ולבו לחקור ענייני העולם ואת החכמות ותיקן ספר משלי" " (ודומה לכך תרגמו בתרגום החברה היהודית "" pondered" ", ו בתרגום המלך ג'יימס : "" gave good heed" ר' ישעיהו מטראני פירש: "" האזין את העם חכמה"

  • אך לפי זה יש כפילות בפסוק, כי כבר בתחילת הפסוק נאמר שהוא "לימד דעת את העם".


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/qh-12-09