פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

קדש/ה = איש/ה המחלל/ת את קדושת גופו/ה ע"י יחסי מין במסגרת קשר ארעיעריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: קדשה

השמות קָדֵשׁ וקְדֵשָׁה נזכרים בתנ"ך בשני הקשרים עיקריים:

א. יחסי מין, זנות:

  • בראשית לח כא-כב: " "וישאל את אנשי מקמה לאמר 'איה הקדשה הוא בעינים על הדרך?' ויאמרו 'לא היתה בזה קדשה" "'" ". וישב אל יהודה ויאמר 'לא מצאתיה, וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה'" " - בתחילת הפרשה היא נקראת " זונה " וכאן היא נקראת "קדשה".

ב. פולחן, עבודת אלילים - בתיאור חטאי ממלכת יהודה:

  • (מלכים א יד כד): "וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ, עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
  • (מלכים א טו יב): "ויעבר הקדשים מן הארץ, ויסר את כל הגללים אשר עשו אבתיו"
  • (מלכים א כב מז): "ויתר הקדש, אשר נשאר בימי אסא אביו, בער מן הארץ"
  • (מלכים ב כג ז): "ויתץ את בתי הקדשים אשר בבית ה', אשר הנשים ארגות שם בתים לאשרה"

בשלושה פסוקים נוספים ניתן למצוא את שני ההקשרים או אף אחד מהם:

  • (דברים כג יח): "לא תהיה קדשה מבנות ישראל, ולא יהיה קדש מבני ישראל. לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך לכל נדר, כי תועבת ה' אלהיך גם שניהם"
  • הושע ד יד: "לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה, ועל כלותיכם כי תנאפנה; כי הם עם הזנות יפרדו, ועם הקדשות יזבחו, ועם לא יבין ילבט".
  • איוב לו יד: "תמת בנער נפשם, וחיתם בקדשים"

מכל הפסוקים והמקורות נראה, שמשמעותם של הכינוים הללו התפתחה עם הזמן.

כמו שבלשון ימינו "נערת ליווי" היתה במקור נערה שתפקידה רק ללוות, במשך הזמן התחילו גם לקיים יחסים עמה, עד שבימינו המושג "נערת ליווי" הפך שם נרדף לזונה; כך גם לגבי המושגים "מכון עיסוי" או "מכון בריאות"; כך ייתכן שקרה גם למושגים " קדש " ו" קדשה ":

  • במקור הם היו א/נשים שהקדישו את עצמם לשירות במקדש לאל כלשהו (ראו בהמשך פירוש 2);
  • במשך הזמן, בעקבות המפגש המתמשך עם א/נשים רבים שבאו למקדש, התחילו גם להציע "שירותי מין" (ראו בהמשך פירוש 3);
  • עד שהמושג הפך שם נרדף לזנות (ראו בהמשך פירוש 1).

1. זנותעריכה

על-פי חז"ל והמפרשים המסורתיים, המשמעות העיקרית היא זנות; כך ניתן לראות מפירושיהם לאיסור קדש וקדשה:

(דברים כג יח): "לא תהיה קדשה מבנות ישראל, ולא יהיה קדש מבני ישראל":

  1. רש"י: " "קדשה = מופקרת מקודשת ומזומנת לזנות; קדש = מזומן למשכב זכור (סנהדרין נד)." "
  2. תרגום ירושלמי: " "לא תהוי נפקת ברא מבנתהון דבית ישראל, ולא יהוי נפק בר מן בני ישראל" " (נפקת ברא = יצאנית).
  3. רמב"ם הלכות אישות א ד : " "קודם מתן תורה, היה אדם פוגע אישה בשוק--אם רצה הוא והיא--נותן לה שכרה, ובועל אותה על אם הדרך והולך לו; וזו היא הנקראת קדשה..." " חכמי ישראל (ראב"ד, רמב"ן, כסף משנה ועוד רבים) נחלקו לגבי ההגדרה ההלכתית המדוייקת של קדשה, והיחס בינה לבין פילגש, אולם לכל הדעות, משמעות המושג קדשה קשורה ליחסי מין בלבד.
  4. תרגום אונקלוס (מתורגם חזרה לעברית): " "לא תהיה אשה מבנות ישראל לאיש עבד, ולא ייקח איש מבני ישראל אשה אמה" "; מכיוון שלעבדים ושפחות אין אפשרות להינשא, הרי שהקשר המיני בין אשה לעבד או בין גבר לשפחה הוא מעין זנות (ודבריו, כנראה, נובעים מהסמיכות לפסוקים הקודמים (דברים כג טז-יז) - "לא תסגיר עבד אל אדוניו...").
  5. רמב"ן על התורה: " "אזהרה לבית-דין שלא יניחו אחת מבנות ישראל להיות בפרשת דרכים... לזימה, או שתתקן לה קובה של זונות... וכן יזהיר לבית דין על הקָדֵש, ועל-דרך הפשט אפילו שישכב עם הנשים בקובה אשר יעשה לו מזומנת לזימה, או שיישב בעיניים על הדרך..." "

לפי כל הפירושים יש להסביר, שהפסוק הבא - "לא תביא אתנן זונה... בית ה' אלהיך..." - מטרתו להדגיש עוד יותר עד כמה הזנות שנואה על ה' - עד שאי אפשר לכפר עליה ע"י הבאת האתנן לבית המקדש (ראו גם אתנן זונה ומחיר כלב ).

לפי פירוש זה, קל להבין את הפסוקים שבהם יש הקבלה בין "קדשה" לבין "זונה". אפשר גם לפרש שיש הבדל בין המושגים, למשל:

  • ייתכן ש זונות הן נשים שמפקירות את גופן רק מדי-פעם, ו קדשות הן נשים שמפקירות את גופן באופן קבוע ו"מקצועי"; (ראו גם הנשים חוטאות באשמת הגברים );
  • ע"פ ההלכה, זונה היא אישה שקיימה יחסים, אפילו פעם אחת, עם אדם שאסור לה להינשא לו (ראה בפירוש השורש זנה ), וקדשה היא אישה שמקיימת יחסים באופן מופקר, גם עם אנשים שמותר לה להינשא להם.

בספר איוב, יש לפרש:

  • איוב לו יד: "תמת בנער נפשם, וחיתם בקדשים" - נערים העוסקים בזנות חשופים למחלות ולמוות בביזיון וביסורים, ולכן משמשים כמשל לייסורי הרשעים ( פירוט );

בספר מלכים אמנם נזכר ה"קדש" יחד עם עבודה זרה, אך אפשר לפרש שמדובר בשתי עבירות שונות של בני יהודה, שהקשר ביניהן הוא, ששתיהן מתועבות בעיני ה', ושתיהן מהוות חיקוי של תועבות הכנענים (וראו גם בתלמוד, סנהדרין נד: - ר' ישמעאל מסיק מהביטוי "תועבה" בספר מלכים, שהכוונה למשכב זכר).

  • אמנם, לפי זה קשה להבין את (מלכים ב כג ז): "ויתץ את בתי הקדשים אשר בבית ה', אשר הנשים ארגות שם בתים לאשרה"- לא ברור מדוע יאשיהו נתץ את בתי הקדשים דווקא בבית ה' ולא בשאר הארץ, והרי אין זה סביר שדווקא בבית ה' נשארו בתי זנות.

לפי זה, מה הקשר בין קָדֵש ו-קְדֵשָה לבין השורש קדש, שעיקר עניינו ייחוד והבדלה לשם האל ?

  1. ע"פ רש"י ומפרשים נוספים, לשורש קדש ישנה משמעות שניה, בלתי תלויה במשמעות העיקרית, שהיא הזמנה והכנה, כמו בפסוקים "קדשו עליה מלחמה", "הכין ה' זבח הקדיש קרואיו", "אני צויתי למקודשי"; לפי זה, הקדש/ה הם אנשים שמכינים ומזמנים את עצמם לקיום יחסים עם כל עובר/ת.
  2. ע"פ רמב"ן, במילים אלו המשמעות הפוכה ממשמעות השורש (כמו במילים נוספות כגון סיקל, בירא, שירש, עקר ועוד - ראו http://www.tora.us.fm/tnk1/ljon/sug/mjmaut_hfuka.html ); לפי זה, הקדש/ה הם א/נשים שמחללים את קדושת גופם: " "הפורש מן הזנות נקרא קדוֹש... והנפרדת מן הערוה והזימה נקראת קדוֹשה... והנפרדת מן הקדושה ונטמאת בזימה נקראת קדֵשה... שאין לה שעת הכושר וקדושה כלל..." "; ראו גם בפסוק אל תחלל את בתך להזנותה - ממנו נובע שזנות היא חילול, ההיפך מקדושה
  3. וע"פ רש"ר הירש, הקשר בין קָדוֹש לבין קָדֵש הוא כמו הקשר בין כָבוֹד לבין כבֵד - קשר של רוח לעומת חומר: קדוֹש הוא אדם שמתמסר כולו לרוחניות, וקדֵש הוא אדם שמתמסר כולו לחומריות.

2. פולחןעריכה

יש מפרשים ש"קדשה" היא כל אישה שעובדת במקדש אלילי, ו"קדש" הוא כינוי לגבר העובד במקדש אלילי (כומר). פירוש זה מתאים לפסוקים בספר מלכים, שבהם ה"קדש" נזכר יחד עם סוגים אחרים של עבודת אלילים, ואין רמז לזנות (ראו הקדש בימי מלכי יהודה ). הפירוש יכול גם להתאים לפסוק:

  • הושע ד יד: "לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה, ועל כלותיכם כי תנאפנה; כי הם עם הזנות יפרדו, ועם הקדשות יזבחו, ועם לא יבין ילבט" - הגברים עוזבים את נשותיהם ומבלים עם הכוהנות הזובחות לאלילים (ראו גם הנשים חוטאות באשמת הגברים ).

אולם, לפי פירוש זה:

  • לא ברור מדוע יש צורך, בספר דברים, לאסור על כך בפירוש, לאחר שהתורה כבר אסרה כל צורה של עבודה-זרה.
  • מכיוון שעיקר האיסור הוא על עבודה זרה, היה צריך להדגיש שהכוונה לאדם שמוקדש לעבודה זרה, ולא סתם " קדש ".
  • קשה להבין את משמעות המילה קדשה בפרשת יהודה ותמר.

ע"פ מאיר גרובר , קדֵש הוא כומר אלילי, וקדֵשה היא זונה שאינה קשורה דווקא למקדש; כך הוא מסביר גם את הפסוקים בספר מלכים (שבהם נזכר קדש) וגם את הפסוקים בפרשת יהודה ותמר (שבהם נזכרת קדשה);

  • אולם, קשה לקבל את ההנחה שיש שתי משמעויות כה שונות לשתי מילים כמעט זהות.

3. זנות פולחניתעריכה

בתרבויות אליליות שונות ישנם נשים וגברים שמספקים שירותי-מין למקדש, כדי למשוך אנשים למקדש, או כחלק מהפולחן הדתי. ישנן דעות שהפולחן היה נפוץ ביותר, ובמיוחד בעבודת אשרה ועשתורת. יש דעות אף שהייתה כהנת של עשתורת וכהן של בעל שקיימו ביחס יחסי מין כסימולציה לזיווג של האלים שלהם. גם בסיפור בנות מואב ובעל פעור (במדבר כה) יש המפרשים שיחסי המין היו פולחניים.

מובן מאליו שאסור שתהיה זונה המקודשת לאל אחר, כי זה נכלל באיסורי עבודה זרה שנזכרו פעמים רבות בתורה; אבל היה אפשר לחשוב, שמותר לקיים בישראל זונה המקודשת לשם ה', כדי שתפתה אנשים לבוא לבית המקדש / תעזור להגדיל את תקציב המקדש, ולכן נאמר בפירוש:

  • (דברים כג יח): "לא תהיה קדשה מבנות ישראל, ולא יהיה קדש מבני ישראל. לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך לכל נדר, כי תועבת ה' אלהיך גם שניהם", כלומר: לא יהיו כאלו שיעסקו ביחסי מין פולחנים או בטקסים של "חתונה קדושה" בעם ישראל (גם לא לשם ה'), וכדי להרחיק עוד יותר את התועבה הזאת, נאסר אף לתרום את הכסף של זונה כלשהי (גם לא פולחנית), ו"כלב" כלשהו (= אדם שעוסק במשכב זכר), לבית המקדש. וכך ישנה הקבלה בין קדשה ל זונה ובין קדש ל כלב (ראו גם אתנן זונה ומחיר כלב ).

כך גם בפסוק:

  • הושע ד יד: "לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה, ועל כלותיכם כי תנאפנה; כי הם עם הזנות יפרדו, ועם הקדשות יזבחו, ועם לא יבין ילבט" - הנביא מאשים את הגברים על כך שהם שוכבים עם "זונות" כאשר הם עוסקים בענייני חול, ועם "קדשות" כאשר הם זובחים במקדש (ראו גם הנשים חוטאות באשמת הגברים ).

לפי פירוש זה, קל להבין את הפסוקים בספר מלכים, וברור מדוע בני יהודה החוטאים שמו בתי קדשים דווקא בבית ה'.

לפי פירוש זה, יש הבדל בין זונה רגילה, שאנשים מתביישים להשתמש בשירותיה, לבין קדשה, שהיא זונה מקודשת והיחסים עמה נחשבו ל"מצוה"; זה יכול להסביר את מושגי הזנות בפרשת יהודה ותמר ; וראו גם ואיש ואביו ילכו אל הנערה .

  • אמנם, מאיר גרובר טוען, שלא נמצאו ראיות למנהג הזנות הפולחנית באזור שלנו, ולכן לא מסתבר שהתורה תטרח לאסור אותו; אך ייתכן שמאז פרסום המאמר נמצאו ראיות חדשות.

נספח - המשמעות המעשית של איסור קדשה ע"פ חז"לעריכה

כעת ננתח את המשמעות המעשית של המצוה, ע"פ פירוש חז"ל.

כולם מסכימים שהאיסור קשור לזנות, אבל יש הרבה דעות שונות בין הפוסקים לגבי ההגדרה המדוייקת של זנות זאת . במסגרת המאמר הזה, שמטרתו העיקרית היא לפרש את המושג "קדשה" בלשון המקרא, לא אתייחס בפירוט לכל הדעות, אלא רק נבחן את הדעות העיקריות וננסה למצוא את הדעה המתקבלת ביותר על הדעת.

1. קודם כל יש לציין את הדעה המקובלת בימינו, שלפיה "זנות" משמעה "מין תמורת כסף". לענ"ד, ע"פ ההלכה לא ייתכן שזה היסוד החשוב בהגדרת הזנות, משתי סיבות:

  • ע"פ ההלכה, אישה שמתחתנת ומתגרשת, או מתאלמנת, זכאית לתשלום (כתובה), וזה אינו הופך אותה, כמובן, לזונה.
  • ע"פ ההלכה, מותר לאיש לשלם לאשתו כדי שתסכים לשכב איתו. זה אמנם לא מקובל, אבל אין בכך כל איסור של זנות.

2. דעה שניה המקובלת בימינו היא, ש"זנות" משמעה "מין ללא מערכת-יחסים רגשית". גם כאן, לא נראה לי שהרגש יכול להיות גורם רלבנטי, משתי סיבות:

  • הרגש אינו ניתן לבחינה בבית-דין; אילו הרגש היה הגורם העיקרי, כל זונה היתה יכולה להגיד שיש לה רגשות כלפי הלקוח, וכך לא היינו מוצאים זונה שלוקה בבית-דין.
  • גם בין איש לאישה לא תמיד יש רגש, ובכל זאת לא מצאנו שאסור להם לקיים יחסים במצב כזה (אמנם חז"ל אמרו שבמקרה כזה הילדים עלולים להיות בעייתיים - "בני שנואה", "בני גרושת הלב", וכו'... אבל איסור זנות לא מצאנו).

3. דעה שלישית היא, ש"זנות" משמעה "הצעת שירותי-מין לכל דורש".

  • גם קריטריון זה הוא בעייתי, כי בסופו של דבר, כל זונה צריכה לבחור את הלקוחות, בד"כ בנושא זה הביקוש גדול מההיצע; כך שהיא לא ממש מציעה שירותים "לכל דורש".

4. יש שהסיקו, מלשון הרמב"ם בהלכות אישות א ד, ש"זנות" משמעה "מין ללא נישואין פורמליים". לענ"ד, קשה להניח שזה הגורם העיקרי בהגדרה, כי:

  • טקס הנישואין המינימלי המותר, ע"פ התורה, הוא טקס מאד קל וקצר - כל מה שצריך כדי לקיים אותו הוא שני עדים וחפץ כלשהו (טבעת); קשה להניח שההבדל בין מצוה לבין "קדשה" תלוי בטקס כל-כך קצר; נראה שצריך למצוא הגדרה עקרונית יותר.
  • בתורה (שמות כב טו-טז) נאמר, שמי שמפתה נערה בתולה לשכב איתו, צריך לשלם לה פיצויים ולקחתה לאישה; לא נאמר שהוא לוקה משום שעשה מעשה של זנות. מכאן, שלא כל יחסי מין מחוץ לנישואין נחשבים לזנות.

5. נראה לי שהקריטריון העיקרי נזכר דווקא במקום אחר - בדברי חז"ל בקשר לכתובה, המובאים, למשל, ברמב"ם (

הלכות אישות י ): " "וצריך לכתוב כתובה קודם כניסה לחופה, ואחר כך יהיה מותר באשתו... וחכמים הם שתיקנו כתובה לאישה, כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה.... אין פוחתין לבתולה ממאתיים, ולבעולה ממאה; וכל הפוחת, בעילתו בעילת זנות" ". מכאן, שההגדרה של "זנות" על פי חז"ל היא "קיום יחסי-מין, כאשר האישה קלה בעיניו להוציאה", או "מין במסגרת קשר שאפשר לנתק אותו בקלות". זה דומה לקריטריון של "רגש" שהזכרנו קודם, אלא שכאן אפשר לקבוע מנגנונים אובייקטיביים שמוודאים שהאישה לא תהיה "קלה בעיניו להוציאה": קודם כל, עצם התהליך של כתיבת גט - "ספר כריתות" - הוא תהליך שרוב האנשים לא בקיאים בו (בפרט לא בזמן התנ"ך, כשרק מעטים ידעו בכלל לכתוב); מעבר לכך יש תקנת הכתובה שתיקנו חז"ל "כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה". 

ראו גם:

 

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-02-06.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:קדש/ה - איש/ה המחלל/ת את קדושת גופו/ה ע"י יחסי מין במסגרת קשר ארעי

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/qdja