ביאור:צדיקים ורשעים בסערות החיים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הפסקה הרביעית במשלי פרק י (ראו מבנה הפרק ) כוללת אחד-עשר פסוקים:

"22. בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר; וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ.

"

"23. כִּשְׂחוֹק לִכְסִיל, עֲשׂוֹת זִמָּה; וְחָכְמָה, לְאִישׁ תְּבוּנָה.

24. מְגוֹרַת רָשָׁע, הִיא תְבוֹאֶנּוּ; וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן.

25. כַּעֲבוֹר סוּפָה, וְאֵין רָשָׁע; וְצַדִּיק, יְסוֹד עוֹלָם.

26. כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם, וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם, כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו.

"

" 27. יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים; וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה.

28. תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה; וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד.

29. מָעוֹז לַתֹּם, דֶּרֶךְ ה';" "וּמְחִתָּה, לְפֹעֲלֵי אָוֶן."

"30. צַדִּיק, לְעוֹלָם בַּל-יִמּוֹט; וּרְשָׁעִים, לֹא יִשְׁכְּנוּ-אָרֶץ." "

31. פִּי" "-" "צַדִּיק" ", יָנוּב חָכְמָה; וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת, תִּכָּרֵת.

32. שִׂפְתֵי" "צַדִּיק" ", יֵדְעוּן רָצוֹן; וּפִי" "רְשָׁעִים" ", תַּהְפֻּכוֹת" .

כמה רמזים מקשרים בין הפסוקים בפיסקה ( ראה זה חדש - המבנה הצורני של משלי י-כד - החלוקה לתת-פסקאות כאן מעט שונה):

פסוקים 22, 27 מדברים על ה' ועל "הוספה" (ברכת ה' תוסיף עושר, יראת ה' תוסיף ימים).
גם פסוקים 27, 29 מדברים על ה'.
פסוקים 23, 31 מדברים על "חכמה" .
פסוקים 25, 30 מדברים על כך שהצדיק קיים לעולם, בניגוד לרשע.
פסוקים 31, 32 מזכירים דברי "תהפוכות" .
כל שאר הפסוקים (פרט לפסוק כו) מדברים על צדיקים ורשעים.

ייתכן שהנושא המשותף לכל הפסקה הוא התמודדותם של צדיקים ורשעים עם תהפוכות החיים:

פסוק כב: הצדיק מברך את ה' ומודה לו על כל הישג וכל הצלחה, וכך ניצל מעבודת אלילים ( פירוט ).
פסוק כג: הכסיל התרגל לעשות מעשים רעים, ולכן זה בא לו באופן אוטומטי כמו הצחוק; בעוד שאיש תבונה התרגל לעשות מעשי חכמה ( פירוט ).
פסוק כד: ה' מעניש את הרשע בעונש שהוא הכי פוחד מפניו, ונותן לצדיק את השכר שהוא הכי מתאוה לקבל ( פירוט ).
פסוק כה: הרשע אינו יציב, כשבאה סופה לעולם הוא נופל, וכשהסופה עוברת מגלים שהוא איננו; אבל הצדיק הוא יציב, יש לו שורשים חזקים, והוא נשאר במקומו לעולם גם כשיש סערות ( פירוט ).
פסוק כו: ייתכן שהשליחות כאן היא משל לשליחותה של הנשמה, שנשלחה לעולם כדי לעשות צדק; והרשע, כמו העצל, אינו ממלא את שליחותו ( פירוט ).
פסוק כז: יראת ה' מוסיפה לצדיק שנות חיים, וחוסר יראת ה' מקצר את חייהם של הרשעים ( פירוט ).
פסוק כח: הצדיקים שמחים גם כשהם צריכים לחכות הרבה, אבל הרשעים מאבדים את תקוותם במהירות ( פירוט ).
פסוק כט: הצדיקים הולכים בדרכו של ה', שמגן על התמימים ושובר את הרשעים ( פירוט ).
פסוק ל: הצדיק מצליח להתקיים לעולם, ולא להתמוטט גם כשיש קשיים; אבל הרשע מתמוטט ועוזב את הארץ.
פסוק לא: פיו של הצדיק דומה לעץ פרי המניב דברי חכמה, ופיו של הרשע הוא הפכפך ולכן ראוי לכרות אותו כעץ סרק ( פירוט ).
פסוק לב: הצדיק אינו מתבלבל גם כשחוקרים אותו, כי שפתיו דוברות תמיד את האמת; אך פיו של הרשע הוא הפכפך ולכן קל לזהות את שקריו ( פירוט ).

דרש ורמז / מטמונית למשפחות סופרים

א. משל לחיי האבות - "ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה"

פסוקים 22-27: לוט התקלל ב"סופת סדום", אברהם התברך בגרר;
פסוקים 28-32: זרעו של לוט "נהפך" לרעה על זרעו של אברהם יצחק ויעקב.

ב. משל לחיי בית דוד - דואג היה ה"חייב" שבאמצעותו התגלגלה ה"חובה" שנגזרה על כהני בית עלי בנוב

פסוקים 22-25: בית אלעזר הוסר, ובית איתמר התכהן תחתיו וגם הוא הוסר. בית אלעזר-צדוק חזר והתכהן לעולם.
פסוקים 26-27: אחימעץ ויהונתן בני הכהנים היו שליחים זריזים אל דוד; דואג ואחיתופל היו רשעים כלפי דוד.
פסוקים 28-32: הכהונה הגדולה לעולם מזרע צדוק, כמו שהמלוכה לעולם מזרע דוד ושלמה.

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-11-07.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mj-10-2232