הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרא = חמור בר, משל לחופש

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: פרא

פֶּרֶא הוא בעל-חיים האוהב חופש - הוא מעדיף לשכון במקומות שוממים כדי שלא יהיה משועבד לבני אדם, למרות שהדבר דורש ממנו להשקיע הרבה בחיפוש מזון:

(איוב לט ה): "מי שלח פרא חפשי, ומסרות ערוד מי פתח? אשר שמתי ערבה ביתו, ומשכנותיו מלחה. ישחק להמון קריה, תשאות נוגש לא ישמע. יתור הרים מרעהו, ואחר כל ירוק ידרוש."

הפראים נוהגים לחיות במדבר:

מכיוון שהפראים מתרחקים מחברתם של בני אדם, הנוכחות שלהם היא סמל לשממה ונטישה:

(ישעיהו לב יד): "כי ארמון נטש, המון עיר עזב; עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם; משוש פראים, מרעה עדרים"

הפראים שוכנים במקומות שיש בהם מעט אוכל ומים, ולכן הם משמשים סמל לרעב ולצמא:

וכשהם מגיעים למקורות מים הם שותים הרבה בבת אחת על-מנת לאגור מים לזמן ארוך:

(תהלים קד י): "המשלח מעינים בנחלים, בין הרים יהלכון. ישקו כל חיתו שדי, ישברו פראים צמאם"

פרא הוא סמל לחופש:

בראשית טז יב: "והוא [ישמעאל] יהיה פרא אדם, ידו בכל ויד כל בו, ועל פני כל אחיו ישכן" ( פירוט )

וגם לפריקת עול, חוסר נכונות להתמסד:

ירמיהו ב כד: " "פרה למד מדבר, באות נפשה (קרי) שאפה רוח, תאנתה מי ישיבנה, כל מבקשיה לא ייעפו, בחדשה ימצאונה" " ( פירוט )
(הושע ח ט): "כי המה עלו אשור, פרא בודד לו, אפרים התנו אהבים"
(איוב יא יב): "ואיש נבוב ילבב, ועיר פרא אדם יולד"

מהקבלה לבהמות האחרות שנזכרו יחד איתו - עַיִר וערוד - הסיקו המפרשים ש הפרא הוא חמור הבר .

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-11-10.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/pre